שלושת הספרים הטובים ביותר של נורמן מיילר

אפשר לדבר בשקט על ספרות יהודית בכל העולם כי היו ויש הרבה מספרי סיפורים גדולים עם השורשים היהודיים המקשרים בין מחברים גדולים ושונים כמו: אסימוב, פול אוסטר, פיליפ רות (בין רבים אחרים) וא נורמן מיילר הביא לכאן היום כהכרה צודקת של ביבליוגרפיה אינטנסיבית, מגוונת ונרחבת.

La התשוקה של מיילר לביוגרפית הפך אותו לקול הספרותי של הדמויות הטרנסצנדנטיות של המאה העשרים. ממי שהצליח לחלץ את הנקודה האפית הזו כלפי ההגיוגרפיה אך גם משתנה בחושך העבר או בנסיבותיו של הגיבור התורן, לפעמים באמצעות סקירות מאוד שנויות במחלוקת.

אבל אולי זה מה שנדרש כדי לשכור סופר שיפעל כביוגרף. העט של מספר הסיפורים היצירתי ביותר מקבל בסופו של דבר את החיים הבדיוניים האלה, לטוב ולרע.

מעבר לצד הביוגרפי שלו, כתב מיילר גם רומנים גדולים שנעשו קלאסיקים של המאה העשרים. בוא נלך עם זה ...

שלושת הרומנים המומלצים של נורמן מיילר

העירומים והמתים

בחור כמו מיילר, שמעולם לא רצה להצטרף לצבא, משחזר את מרירות זמנו מאחור לאחר מלחמת העולם השנייה. הכל ניצח ומשימתו הייתה לכבוש שטח יפני עד שיוודא שהתבוסה הושלמה.

מניסיונותיו המוקרנים באופן אקספוננציאלי לעירומם של מצוקות המלחמה החמורות ביותר, מיילר לוקח אותנו לאי שלו אנופופי, שם סמל קרופט וחיילי הרן, רידג ', רד וגאלגר מבצעים את פקודותיו של גנרל קאמינגס הנחושים לעקוב אחר פקודות עליונות לבעוט בו. האי גם במחיר של חציית שדות מוקשים והתמודדות עם סכנות על אי שאולי לא קשור לגרעין היכן ליישב את הניצחון הסופי. כל דמות טעונה אמיתות רוחנית בין אורות וצללים של המצב האנושי מתמודדת עם יכולתו הקיומית הקשה של אותם ימים בין איזונים בלתי אפשריים בין מוסר, מניעי הישרדות חיוניים, איבה ותקווה.

העירומים והמתים

הקרב

לא, זה לא רומן. או שזה לא היה בהתחלה, כאשר מיילר נסע למדינה לשעבר הידועה בשם זאיר כדי לעקוב אחר משחק האיגרוף בין פורמן ומוחמד עלי.

אך עם הזמן כרוניקה של אמברגדורא זו הופכת לסיפור הרפתקאות ללא מקבילה. וכך קוראים אותו היום, עם טעם הלוואי הזה של הרגעים המבריקים של העבר מהספורט, האנושי ואפילו החברתי -פוליטי. ואני לא אומר לך כלום אם האחראי על כתיבת הכרוניקה הזו הוא מיילר נלהב, משוכנע בתפקידו ככותב חיוני של אירועים ואירועים, רווי רלוונטיות של אירוע לקביעת האיש החזק בעולם שנים עשר המיתרים כמאבק העולה על המציאות, הבדיון ואפילו החיים.

המערכה האחרונה הייתה ב -30 באוקטובר 1974. הוא נודע בשם "הקרב בג'ונגל" והתחרות נערכה לטובת עלי על ידי KO בסיבוב השמיני. מיילר היה שם לפני, במהלך ואחרי, ניגש לשני המתאגרפים והקשר הכל עם האינטרס שלו לשפר את המציאות במלוא טעם הספרות.

הקרב

חבר'ה קשוחים לא רוקדים

הכותב מול המראה. הצגת האיזון הרגיל בין יצירה להרס כקטבים המתחככים זה בזה בדו קיום הטבעי שלהם.

טים מאדן הוא סופר המתמודד בין גהינום שמניקים אותו ליצירתיות הבהירה ביותר. אבוד בימיו הראשונים של נטישה זוגית, מאדן מוצא את עצמו מתעורר לזירה איומה של דם ומוות. אין זיכרונות אמיתיים לגמרי בלילות הארוכים ביותר שנמסרו לתאווה והגזמות. מאדן חושד שאולי זה היה מר הייד רגע לפני שנכנע לחלום.

הפחד אוחז בו אך הספקות גורמים לו לנסות לשחזר את מה שקרה בלילה שלפני. רק הצעדים אחורה מובילים אותו למרחבים מלוכלכים מלאים בדמויות שניתנות לחושך ללא תקנה, וזקוקים רק לסמים ולמין כדי להמשיך לקבור את קיומם. המחבר, או ליתר דיוק גיבורו מאדן, מרגיש את המעיינות הקלאסיים של הבריחה מהמוסר, מעניק לנו את הסיור הזה בצד הפראי של החיים.

5 / 5 - (15 הצבעות)

תגובה אחת על "שלושת הספרים הטובים ביותר של נורמן מיילר"

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.