3 ספרי נועם חומסקי המובילים

אני זוכר את ההשפעה של ההתערבות של נועם חומסקי בסכסוך הנוכחי עם אזור קטלוניה. יותר מכל, כי אתה תמיד מצפה מאנשי רוח להתערבות מדודה, רגועה, ניתוח העובדות והמהות. אבל כמובן, זה כל כך מפתה בימים אלה לאמץ חום ליברטריאני כביכול, גם אם זה מסווה תשוקה אנוכית אחת...

כי להיות בדלנית קטלונית נמכר כסיבה קלה בעולם המתורבת. יכול להיות שזה א כפרה על כל כך הרבה חטאים לנוכח פגיעה אמיתית בזכויות היסוד; הזנחה סוציולוגית ופוליטית כרונית באזורים אחרים בעולם; התפטרות מעוניינת לאיזונים הכרחיים…. אקטיביזם של סלון.

וכמובן, מי שפחות (בין שפע האישים השמאלנים כביכול, אבל ממש אמידים בעולם הציני הזה, לפעמים) מלקקים את פצעי השקר שלהם בכך שהם מראים את עצמם איתנים עם הסיבה הפחות אמיתית והמביכה ביותר של כל הגורמים הפסאודו-מהפכניים שיש..

ואז מגיע בחור כמו חוסה מוג'יקה, נשיא אורוגוואי לשעבר, מנותק באמת מכל מה שכרוך בצדקנות ובפושרות. שמאלנים מהפכניים שווא. כן, חוסה מוג'יקה משאיר את העיתונאי התורן בערוץ הפרו-בדלנות הקטלאני הידוע ביותר ללא מילים ואומר לו שתנועת העצמאות הקטלונית היא פשוט אנוכיות. ושהתנועה אינה דבר דמוקרטי.

אבל בחייך, ביקורת בצד, אי אפשר להתעלם מכך שהעמדה המוסרית של חומסקי בנושא זה היא רק סריג אופורטוניסטי שכולנו יכולים להשתמש בו בכל זמן נתון, בהעדר סיבות אמיתיות מסוימות שבהן ניתן לערב את העקרונות האתיים שלנו.

לחתוך בצד, יש את העבודה שלו, ביבליוגרפיה נרחבת מאוד, שבמקרים רבים נותנת לנו חזון מעשיר של עתיד ימינו. וכן, מסתבר שהוא סופר מומלץ לחלוטין בשמו ניסויים קרוב לחזון ביקורתי ואפילו פילוסופי.

3 הספרים המומלצים ביותר מאת נועם חומסקי

חינוך עכשווי (לא)

ניגשתי לספר זה בעקבות קריאות דומות אחרות שהצביעו על מערכת החינוך כסרטן, דווקא עבור רבים מהתלמידים המחוננים והיצירתיים ביותר. נכון שאחרים אכן מגיעים, לומדים, משיגים תארים והופכים לגברים שימושיים.

השאלה היא אלו שנופלים מהצד. אם הייתי יכול לעשות סטטיסטיקת מנת משכל ללא תואר, במיוחד ברמות המוקדמות שבהן הם צעירים יותר, בוודאי היינו מופתעים. מדובר במאניה של ארגון עד כדי אקסטזה, של מבנה עד כדי אורגיסטיות. ואז אלה שמקימים את המערכת נשארים רגועים מאוד, כמו כשהם הולכים לשירותים, מבלי להתחשב בהיבטים רבים נוספים רלוונטיים לקידום הלמידה, וזה ללא ספק הרצון המהותי ללמידה והמוטיבציה ככוח המניע שמפעיל אותה.

מבלי להיכנס להיבטים אלה שפורטו, חומסקי מדגיש היבט מהותי נוסף, קידום הביקורתי, הכנסת אותו רעיון אינטלקטואלי של הפרט הצעיר שמוכן לחשוב מחדש על הכל. אין דוגמה שילד חסר מנוחה רוצה להניח רק בגלל זה. וזה נטל עצום. נועם חומסקי מוכר בעולם כאחד מגדולי האינטלקטואלים והמחנכים של המאה ה-20. ובכל זאת, עד כה, כתביו על חינוך וחינוך לא נכון של אזרחים לא נאספו בשום ספר. בכך, הבלשן האמריקאי הגדול מבקר בחריפות את מערכת החינוך הנוכחית שלנו.

מול הרעיון שלמדו ערכים דמוקרטיים בבתי הספר שלנו, מה שבאמת קיים הוא מודל הוראה קולוניאלי שנועד בעיקר להכשיר מורים שהמימד האינטלקטואלי שלהם מוערך ומוחלף במכלול של נהלים וטכניקות; מודל המונע חשיבה ביקורתית ועצמאית, שאינו מאפשר נימוקים לגבי מה שמסתתר מאחורי ההסברים ושהוא מסיבה זו מתקן את ההסברים האלו כאפשריים היחידים. מורים לעתים רחוקות מבקשים מהתלמידים לנתח את המבנים הפוליטיים והחברתיים המודיעים על חייהם. לעתים נדירות קוראים לסטודנטים לגלות בעצמם את האמת.

בספר זה, חומסקי מספק לנו כלים מצוינים לפרק הוראה מסוג זה המיועדת לביות אזרחים: אם מחנכים ידחו את ההכשרה הטכנוקרטית המפחיתה את אינטלקטואליזציה שלהם להפוך לאינטלקטואלים אותנטיים המוקעים צביעות, עוולות חברתיות ואומללות אנושית, הם לגרום לתלמידים להתמודד עם האתגר של הרחבת אופקי הדמוקרטיה והאזרחות ויחד איתם יפעלו לבניית עולם פחות מפלה, דמוקרטי יותר, פחות דה -אנושי ויותר צודק.

מי שולט בעולם?

זה נראה מדהים שכל כך הרבה מאיתנו מכירים, אינטואיטיביים או לפחות מטילים ספק, להיפך, את מרחב התמרון הקטן שיש לנו. זה בערך כמו האח הגדול, מ אורוול או העולם המאושר של האקסלי, העולם החדש, האמת החדשה, או הנקראת כרגע, הפוסט-אמת. לא משנה כמה חומסקי מתעמק בלב העניין, התעוררות נראית כמו משימה בלתי אפשרית.

הרעיון המפחיד של עם עולם שלם, המאוחד על ידי הגלובליזציה, יכול לקום בדרישה לצדק חברתי בוודאי היה כל כך מפחיד לבעלי הכוח שהם לקחו על עצמם להשתיק את הקול. בניתוח נוקב ומצפוני של המצב הבינלאומי הנוכחי, חומסקי טוען שארצות הברית, באמצעות מדיניותה המיליטריסטית בעיקרה ומסירותה חסרת הגבולות לשמירה על אימפריה עולמית, מסתכנת באסון שישמיד את הסחורה המשותפת של כדור הארץ.

Drawing on a wide variety of examples, from the expanding drone assassination program to the threat of nuclear war, to the hotspots represented by the conflicts in Iraq, Iran, Afghanistan and Israel-Palestine, Chomsky offers unexpected insights and loaded with nuances about the operation של כוח אימפריאלי על כוכב הלכת ויותר כאוטי.

באופן חולף, המחבר מספק מחקר מבריק כיצד האליטות של אמריקה יותר ויותר מבודדות את עצמן מכל המגבלות שהדמוקרטיה מבקשת להטיל על כוחן. ככל שרוב האוכלוסייה מונעת לאדישות - מופנית לצרכנות או לשנאת הפגיעים - תאגידים ועשירים רשאים יותר ויותר לעשות כרצונם.

הארכיטקטורה של השפה

כלי, נשק, ערוץ תקשורת וגם רעש. הדרך המהותית שלנו להעביר רעיונות, רגשות, מושגים, גישות, סיפורים וחיבורים אינטלקטואליים אחרים העשויים לפעלים, יש גם את ההתייחסות המטפיזית שלה מהפרספקטיבה המטאלית. כי מה שאנחנו מתכוונים לתקשר אנחנו יכולים לתת במסווה של מה שאנחנו אומרים. או, להיפך, אנו יכולים לחשוף את הכוונה האמיתית שמעולם לא נועדה להיות מפורשת. הדבר המהותי הוא הדקדוק.

אבל גם מהנושא הפשוט החוקר מילים ואופן יצירת המשפטים, הוא כבר מספק תובנות לגבי ההתכוונות של השפה, גם בראיה הגיאוגרפית. שפות נוצרות על סמך הייחודיות של האנשים שלהן. וחומסקי נותן דין וחשבון טוב על כל זה בספר מופתי על אמצעי התקשורת שלנו בעצם.

גישתו לחקר השפות נקראה "דקדוק גנרטיבי" והיא חוללה מהפכה בהבנתנו את השפות האנושיות ומערכות קוגניטיביות אחרות. בספר זה חומסקי מהרהר בהיסטוריה של "דקדוק" זה ומשלב שאלות פילוסופיות ורעיוניות עם חקירות אמפיריות.

הסגנון התוסס והמפתה שעליו מעריצים את חומסקי משתפר בדיון סופי מרתק ביותר עם פרופסורים מכובדים באוניברסיטה, המכסה בלשנות, רכישת שפות, תורת השפה והנפש. בתשובותיו הנדיבות למגוון רחב של שאלות, חומסקי מתמודד עם שאלות עקרוניות על המצב האנושי. לפיכך, הספר יעניין הן בלשנים מקצועיים והן את הציבור הרחב.