לנגיד, כפי שהוא כונה מאז קפץ לפוליטיקה לאחר שגילם את שליחות קטלנית, יש סרטי פעולה רבים התלויים כל כך בגוף הפיזי, עד שבסופו של דבר העניין מוציא את השחקן ממקומו מכיוון שהוא צריך להתעמק בסוגים אחרים של תפקידים. עוד בקנה אחד עם בשרים רפויים כבר. משהו דומה למה שקורה לסילווסטר סטאלון.
אבל בהיותנו אדיבים ל-Chuache, כולנו נהנינו מהסרטים שלו שבהם לא הייתה בובת ראש בין פיצוצים, התקפות חייזרים וחריגות אחרות איתן התמודד ארנולד עם אגרוף. הימור בלעדי על ההופעה הפיזית שברגע שהפסיק לחלק חרבות אפשר היה לראות לא מעט תפרים של שחקן עם הצורות הנכונות.
מקונן (יש האומרים שההתחלה שלו הייתה בקולנוע אירוטי, אבל נתעלם מהחלק הזה במקרה שיש קטין בחדר), ועד כל עיבוד קיברנטי המנצל את המחווה הקודרת והבלתי מופרעת שלו. אבל לפעמים גם מתחמק מהתפקיד הקשה הזה קשה כמו פלדה כדי להיכנס לסרטים הומוריסטיים ואפילו רומנטיים. סרטים רבים רואים בו אחד מגדולי קולנוע הבידור.
3 הסרטים המומלצים ביותר של ארנולד שוורצנגר
אתגר מוחלט
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:שובר קופות מדהים. כן, זו עם פרצוף של עובדת ניקיון שבסופו של דבר נפתחת בסגנון קוביסטי ולהופיע פתאום מתחת לפנים של הצ'ואץ'. ספין נהדר ולא מעט טוויסטים; טיעון טוב לגבי התיישבות אנושית על מאדים.
כוח, כמו תמיד, מראה את כפתו השחורה מתחת לדלת תוך שהוא משכנע את כולם בסיסמאות וכאלה. עד שצ'ואץ' מרשה לעצמו את המותרות של לצאת לטיול טוב (טריפי אמיתי) כדי בסופו של דבר להתחבר מחדש לאני האמיתי שלו ולמשימה תלויה ועומדת שמישהו ידע לבטל את התכנות ביעילות.
המציאות מתפוררת עבור צ'ואץ' והאקשן נשבר לכל הכיוונים. סרט בידור עם ספקות, חשדות וטוויסטים שמתקרבים אפילו למותחן פסיכולוגי ובסופו של דבר גם יצירת מדע בדיוני עסיסית בהשראת אופרת החלל.
כדור הארץ, שנת 2084. דאג קוויד, אדם שמנהל חיים שלווים לכאורה, חי מיוסר על ידי סיוט שמעביר אותו למאדים מדי לילה. לאחר מכן הוא מחליט לפנות למעבדת ריקול, חברת נופש וירטואלית שמציעה לו את ההזדמנות להגשים את חלומו הודות לחומר הזיה חזק, אך הסם מביא לזכרו שהות אמיתית על מאדים כשהיה הסוכן המפחיד ביותר של קוהגן האכזרי.
שליחות קטלנית
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:האור המדמם הזה בתחתית אישוני הרובוט... או איך להשאיר סוף מינימלי פתוח כדי להוליד סרטי המשך והמשכים שברגע שסרט הולך כשורה, מצביעים על סרטי המשך, פריקוולים וכן הלאה. וטרמינטור היה בסדר, מחא כפיים באכזריות. וכך הם הגיעו אחרי אני לא יודע כמה משלוחים נוספים. סרטים טובים כולם להיסחף אחרי האדרנלין. אבל אין שום קשר להתאמת העלילה של הראשון. כי, הפיתולים בזמן עם פירואטים וצלצולים שונים שוחקים את הרעיון המקורי.
לוס אנג'לס, שנת 2029. מכונות שולטות בעולם. את המורדים שנלחמים נגדם מוביל ג'ון קונור, אדם שנולד בשנות השמונים. כדי לשים קץ למרד, המכונות מחליטות לשלוח אל העבר רובוט -Terminator- שמשימתו תהיה לחסל את שרה קונור, אמו של ג'ון, ובכך למנוע את לידתו.
טוֹרֵף
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:זמן קצר אחרי Terminator הגיע Predator. הכריכה שלו מזכירה לי בצורה מוגזמת את הימים הקסומים של חנות הווידאו, מלאת הקסם והאביזרים הזהירים שעזרו להפוך את הצפייה בסרט למשהו מיוחד שלא הגיע מקליק פשוט.
אני לא יודע, יש לי משהו עם התמונה הזאת של צ'ואץ' כתמתם שחור לרגל האירוע ותת-מקלע מוכן, אבל נראה שאני חוזר למסדרונות המרוחקים עם קלטות משני הצדדים... נוסטלגיה בצד, הבאג המזוין בסרט הזה מתברר כמטריף ביותר. אף אחד לא יודע איך להרוג אותו, הוא הופך לבלתי נראה, הוא קשה יותר מכל מתכת... רק צ'ואץ' יכול לנצח אותו בקרב בו הוא מגלה שבן אדם כמו ארנולד שוורצנגר אפילו לא צריך לפחד מהשטן בעצמו.