3 הספרים הטובים ביותר מנואל גוטיירז אראגון

למי שמבין שאנחנו בהחלט מציירים משהו בעולם הזה, החיים הם בדרך כלל לשרוף שלבים. וגם גוטיירז אראגון היא תואמת את ההנחיות הבלתי ניתנות לתיאור שמנחות את המעבר במחזורים כגון שינוי בן זוג בריקודים. משהו כזה וודי אלן שאנו מוצאים יותר גם בכריכות ספרים או בקונצרטים מאשר מאחורי הקלעים.

Aquí traemos a Gutiérrez Aragón como el escritor que hoy es, un narrador que atesora su media docena de novelas que, pese a todo, no renuncian a sus inspiraciones naturales a lo cinematográfico, a ese otro mundo al que Manuel perteneció en otra vida anterior. Por momentos nos apabulla con una escenografía donde parece que todo puede ocurrir; en otros instantes parece como si habitáramos uno de esos instantes que apuntan a la inmortalidad en un solo gesto.

La cuestión es que en el universo creativo de Gutiérrez Aragón las tramas van picoteando de un realismo desnudo, sin artificios, de escenarios cercanos y hasta domésticos. Pero es así quizás para sentir aún más fuerte el vértigo cuando acabamos proyectados hacia lo onírico. Porque también llegamos a esos espacios multidimensionales que encajan perfectamente en lo pequeño, en los intersticios de la vida, como pegamento que aferra el día a día de sus personajes.

¿Quién no ha habitado sueños al despertar? Más aún cuando los sueños se han aferrado a nuestra consciencia hasta más allá del ring del despertador, como queriendo asaltar nuestro mundo siempre subjetivo. Eso es un poco lo que se desprende de las novelas de Gutiérrez Aragón, una calidez del extrañamiento, una sintonía en frecuencias inesperadas para escuchar y descifrar longitudes de ondas tan ciertas como insospechadas.

3 הרומנים המומלצים ביותר מאת מנואל גוטיירז אראגון

חיים לפני מרץ

Cuando alguien abandona aquello en lo que se ha entregado con pasión y notable éxito es porque se dispone a emprender algo que lo llama con inusitada intensidad. Esta primera novela de Gutiérrez Aragón tiene un punto de big bang creativo, de explosión y re-comienzo de todo. Por descontado que la realidad tiene aspectos cinematográficos, incluso en sus peores escenas. Esta novela recoge episodios que nunca debieron ocurrir y consigue una extraña catarsis entre realidad y ficción. Como si la ficción pudiera devorar las peores realidades, reconvirtiéndolas en algo muy distinto…

שני זרים נפגשים ברכבת שמגיעה מכל התחנות והולכת למספר מקומות במקביל, רכבת שלא נולדת ולא מתה, חוזר שנחנך אחרי שנים של בירוקרטיה קהילתית. אין לו כותרת או תחנת מסוף. זוהי שנת 2024, ואלפיים קרונות יוצרים את הנחש המתכתי של הדבר העצום הזה. הנסיעה בין בגדד לליסבון ארוכה.

El tren principal nunca se detiene para recoger o descargar usuarios, sino que un satélite, que se coloca a su costado, en una vía adyacente, aumenta la velocidad hasta alcanzarlo. Los pasajeros se trasvasan al enorme convoy y viceversa. Y de un país a otro, Martín, el de la voz profunda, y Ángel, el de la cara morena, esos dos extraños que al comienzo desviaban las miradas, se convierten en interlocutores, y saborean el vino de cada región que atraviesan.

כמה כוסות יין רומני בשרני, אחר כך יינות אזור הדנובה, ואחריו לבן בהיר מפריולי ועוד כמה מהרון. והרוחות ומוזרות המהירות המבלבלת את השעונים משחררים שפות, וסיפורים מקושרים במסע זה ליעד בלתי צפוי, בסיפור המזרחי הזה ועכשווי קשות, שחוצה את אירופה של העתיד הקרוב, של העבר הקרוב. .

שניהם מספרד. מרטין ניהל רומן עם מאגרב בהרי הצפון. החיים וההיסטוריה הפרידו ביניהם, אבל עיניה של הילדה, עמוקות ושחורות, עדיין תובעות אותו מאיפשהו. אנג'ל, הנוסע השני, מצא את עצמו מעורב עם קבוצה קיצונית. עשרים שנה חלפו, אך נדמה כי חברו, הטוניסאי, עדיין בשיטוט ומאיים לדרוש תשלום טובות ישנות.

הפחד, הזיכרון הכואב וגם מסעות האשליה על הסיפון. כי הזרים האלה ברכבת אינם מסכימים על פשעים מושלמים - אולי בגלל שכבר קרו פשעים לא מושלמים - והמסע הוא הסיפור, והסיפור הוא המסע. למרות שבאינסוף הסופי של הרכבת, ההקבלות לחייהן מסתיימות במעבר, וההתגרות של חזיר אלוף משמין, הגילויים הארוטיים של אבא ספורטאי מיני, או משחק כדורגל סוריאליסטי בין קיצונים אסלאמיים, מגלים לנו כיצד אלה היו החיים לפני מרץ, של המצעד ההוא.

עין השמים

או עין הבמאי, אם הדמויות בסרט יכלו להרים את מבטה כדי למצוא מי ממקם אותן בנקודה כזו או אחרת כך שיוציאו את ביטוין. המשפט הזה שיכול לתת להם את דקות התהילה שלהם. החיים הם צילומי סרט כך שכולם, בין כל כך הרבה צופים, נשארים

בלב הרומן הזה עומדות ארבע נשים (מרגריטה, האם הצעירה והיפה; ולן, בתה הבכורה; בל, הבת האמצעית הסוערת וקלרה הקטנה) שחייהן מסתבכים הן מסיבות כלכליות והן מהתפרצות הפשע. חושניות. בתצלום של הארבעה אתה יכול לראות את הצל של האדם שלקח את זה, אבא שהתפרנס לנודד שלו ממכירת גלידות מעולות, וששום דבר לא נשמע עליו מאז שנמלט לאחר רדיפת חובות דרמטית, אותן אותן. שמכריחים את ארבע הנשים לעזוב את ביתן וללכת לגור בבקתה בהרים.

בסגנונו הכל כך אופייני, מנואל גוטיירז אראגון מצייר יקום מוכר על סוסים של הריאליסטי והקסום, בראשותו של כדור המכ"ם, שמרומי ההר מתבונן בתנועותיהן של ארבע הנשים כמו עין עוצמתית, שנותן כותרת לרומן הזה. זה שנעשה לשיר של אלן פרסונס ("אני העין בשמיים, מסתכל עליך ...") הוא הראשון בהזכרות בספר המכיל רבות מהן, חלקן ליצירות של המחבר עצמו (הוא מופיע כמספר מדי פעם לודי פלאיו, שכבר פגשנו בו כשהקור מגיע ללב וכי כאן הוא מתנהג כמאהבו של ולן) ואחרים בצורה של סיפורים אופייניים לאס אלף לילה ולילה, שבאמצעותם מצעד המיליונר פורבס, ליז טיילור, נשיא צרפת שיראק או מצעד נסיך מרוקו.

ויחד עם ההתייחסויות המרובות האלה, גם סט יריות, קולות, רשמים והצעות, המעורבבים בחוכמה ברומן קצר וזריז שפעולתו מתקדמת על ידי שליטה בשפה ועל ידי הומור אינטליגנטי ותרבותי.

הַסרָטָה

לעולם אינך יכול לברוח לגמרי מצלו. כי זה תמיד מחכה לנו. יוצר הסרטים מנואל גוטיירז אראגון מתגלה בסיפור הזה כשהצל שלו דבוק שוב לרגליו. הקולנוע הופך להיות מתכות, העבר נבנה מחדש ברומן כך שהעניין מקבל חיים חדשים ללא מסנני התסריט והדמויות המבצעות אותם. הבה נחזור על אותם ימים שהובאו היום בצילומי החיים עצמם.

יוצר צעיר מתכונן לצלם את סרטו הראשון במדריד בו יורה ברלנגה התליין וגרימאו נידון למוות. החשד והאיום שוררים בעיר. יוצר צעיר מתכונן לצלם את סרטו הראשון במדריד בו יורה ברלנגה התליין, בעוד שבעולם האמיתי נידון גרימאו למוות.

בטווח הקצר של שישה ימים ולילות האירועים מקושרים: האהבה ושברון הלב של הגיבור פלאיו פלאיו עם חברתו לורה, הדיונים עם המפיק המפורסם מידאס מרלין, הפגישות עם העיתונאי שמספר לו את החדשות על הצלת חייו של האדם הנידון, הביקורים בסט בו מצלמים ברלנגה, ההליכות עם השחקן השערורייתי חואן לואיס מנארה, הירידה לגיהנום בבית קולנוע עם הפעלות רצופות, הומור וחרדה ...

הסיפור מתרחש ביורשת המטרופולין הסוערת של בוהמיה ואשר כבר מתחילה להיות מפתחת. כל זאת בעוד הקולנוען הצעיר מנסה באובססיביות לסיים את התסריט שלו לקראת תחילת הצילומים הקרובה של הסרט. הרומן של גוטיירז אראגון מתאר עולם אמיתי לחלוטין שבכל זאת נראה כי יצא מסרט מסתורין. הַסרָטָה זוהי עלילה עדינה, כאוטית למראה, המתפתחת בדיוק גיאומטרי, ומחזירה אותנו למספר מהותי, חופשי בהחלט ומפואר.