3 ספרי JRR טולקין הטובים ביותר

ההתחשבות בספרות כיצירת יצירה רוכשת טולקין דמות כמעט אלוהית. JRR טולקין בסופו של דבר היה אל הספרות בעוד שדמיונו התממש אחד הדמיונות הכלליים החזקים ביותר בספרות העולמית. מדובר בהגעה לאולימפוס הפנטזיה בקוסמוס נרטיבי המתייחס לאפוס מבניית עולם שמתחיל גם מהיומיום. דמויות ייחודיות ותרבויות חדשות צחצחו בדיוק כדי להפוך אותן לאמינות, מוחשיות ולבסוף אמפטיות בריחוקן התהומי מהעולם הזה.

כפי שאמרתי, קוסמוס נרטיבי שנעים להרהר בו במקרים שונים ובאוספים המנסים לאסוף את דמיונו העצום של מחבר זה (עם מפות שנכללו בכמה הזדמנויות):

מעטים הסופרים כיום שעוקבים אחר המורשת של יוצר טולקין. סופרים בין הבולטים פטריק רוטפוס עם עולמותיו האלטרנטיביים עם מתן התייחסות גדולה לאדון הז'אנר.

כי סגולתו הגדולה של טולקין הייתה התגלמות הדמיון המדהים שלו ושליטת השפה המצטיינת שלו. שליטה בשפה עבור סופר פירושה הגעה לשפת המתכת, אותו מרחב בלתי מוגדר בו הצמדה של מילים מגיעה להרמוניה מוחלטת עם הדמיון והמשמעות.

רק בלשן יוקרתי כמו טולקין, הנחוש להמציא עולמות חדשים, יוכל להגיע למקום השמור לגאונים המסוגלים להעביר ולהזיז קוראים מכל דור בעולם אלטרנטיבי שתמיד יש לו מקום.

שנת 2018 זו עולה לאור רומן נפילת גונדולין, רומן חדש שהתגבר למען המטרה על ידי בנו כריסטופר טולקין והוא מתעמק במעין פרהיסטוריה של הארץ התיכונה. וגם

הרומן שלו נכתב על ידי טולקין בתקופה של הבראה לאחר שנפצע בקרב הסום המפורסם, שמנסיבותיו ניתן ליהנות גם מהרומן. שש עשרה העצים של הסום, שאמנם אינו ז'אנר פנטזיה, אך מציע נקודת מבט ייחודית של מה שקרה שם.

לאחר שבדקתי את נפילתו המיוחלת של גונדולין, שהוכרז כפריקוול חיוני (או לפחות מיקום כרונולוגי קודם לשמצה) של שר הטבעות, תוצאות ההתייחסות שלי לרומנים הטובים ביותר של טולקין עשויים להשתנות, אך בינתיים אני נשאר בתוכנית מערכת יחסים שאפנה אליה מיד.

שלושת הרומנים המומלצים של JRR טולקין

אדון הטבעות

לא בגלל שהוא פרוץ מדי או בגלל שהוא מנוצל יתר מבחינה מסחרית, הרומן הזה גורע ממהותו. גילויו של ספר זה בשנות צעירותי הוביל למפגש מיוחד עם חברים שהתחיל באותה קריאה. הדבר המרתק ביותר בקריאת טולקין עשוי להיות רמת ההתקשרות שיכולה להתרחש עם קוראים אחרים.

אבל יאללה, קריאת שר הטבעות, אם כי בפני עצמה, הופכת לאחד המסעות שאף משחק אלקטרוני או קסם תלת מימדי לא יכולים להתאים להם. אנחנו בעידן השלישי של הארץ התיכונה. תקדימי הרומן הזה הם ההוביט ובעקיפין הסילמריליון. אבל קריאת הרומן יכולה להיות עצמאית.

עד מהרה אנו מגלים את כוחו העגום של אדון האופל של מורדור, שבעזרת טבעתו הוא מקווה להקרין את הרוע מעבר לתחומו. תושבי כדור הארץ התיכון קשורים קשר כדי שאדון האופל לא יצליח לתפוס את כל הכוח. לשם כך עליהם להרוס את הטבעת.

במסע מרתק, הרפתקה שפונה לרצון לטובה, האלפים, ההוביטים, בני האדם והגמדים פונים לתחומי התחום האפל כדי לחסל את הטבעת ואת אחיזתה הגוברת על כל הארץ התיכונה.

הוא עוסק בנושא הבלתי נדלה של טוב ורע, של דוד נגד גוליית, של העם נגד כוח עריץ. אלגוריה ענקית המביאה זוהר ספרותי בצורה וחומר.

סיפורים לא גמורים על נומנור ועל הארץ התיכונה

אחת ההצלחות הגדולות של טולקין במאמץ זה ליצור עולם חדש הייתה יצירת סיפורים קלילים יותר, המסוגלים להסניף את היקום שלהם, לאתר מיקרוקוסמוסים משלימים אותם ניתן לגלות בתקופות היסטוריות שונות של כדור הארץ התיכון.

הספר הזה נהנה ומתענג כמו פיזור טעים של פה ושם, מתחילת כל זה ועד סוף מלחמת הטבעת. לפיכך, אנו נהנים מאפשרות ייחודית להעניק בולטות לדמויות הטרנסצנדנטיות במכלול, ולמרות זאת נראה כי לעולם אין להן קול משלהן ברומנים הגדולים.

אני מדבר על גנדלף, גיבור אחד הסיפורים בהם הוא עצמו מספר לנו כמה מהחלטותיו החשובות ביותר ... נומנור, אגדת אמרות, התכנסות בוסלון סגור.

כל אחד מהסיפורים ניתנים לחיבור וקישור בקלות עם תא המטען העיקרי של היקום הטולקיני, כפי שצריך לקרוא לעולם המקביל הזה של כדור הארץ התיכון.

הסילמריליון

ברגע שאתה נכנס ליקום טולקין, תמיד מגיע הזמן שבו הסקרנות לגבי הסילמאריון מנצחת אותך. אנו חוזרים לעידן הראשון, זמן אליו מתייחסים לעתים קרובות בכל חלקה מאוחרת יותר של הארץ התיכונה.

בין הזיכרונות של כמה מתושבי התקופה הזו, כגון אלרונד וגלדריאל, כמו גם ההתגרות המיתולוגית של שאר תושבי העידן השלישי, פתיחת ספר זה מרמזת על גישה לדת הארץ התיכונה, אם בכלל אתה יכול לקרוא לזה סוג של תנ"ך מסוים שבו כמה ותושבי הארץ התיכונה מוצאים אמונות, מניעים ותקוות.

הסילמריס היו תכשיטים מלוטשים של שדונים בהם התרכזה זוהרם של עצי ואלינור. כשהעצים נפלו לאדון האופל המרושע, הוא גם בסופו של דבר קיבל את התכשיטים להשלים כתר מלא גביעים סמליים שאיתו הפגין את שלטונו הכולל על הארץ התיכונה.

מבלי להיות נרטיב אפי, הסימבולוגיה של הנרטיב הקדמוני הזה מתייחסת ללידת הקונפליקט בין טוב ורע, כפי שאומר, באופן של עולם שעליו נולדת הדת ...