שלושת הספרים המובילים של ג'יי אשר

אולי התווית "מבוגר צעיר" היא תירוץ להימלט מכל הסתייגות לגבי ספרות המתמקדת יותר במבוגרים מאשר בצעירים. האמת היא שכותבי הז'אנר הזה התרבו בשנים האחרונות בהצלחה מרובה, תוך שהם משלבים סיפורי אהבה עם נקודת ביניים בין הגלוי והלוהט, או מחליפים פעולה ופנטזיה נעורים עם תווים של אלימות או דם ללא ספק.

ושם, בשטח ההפקר הזה, צעירים מכל רחבי העולם מרגישים כמו דג במים, נהנים מהמטבלים הספרותיים שלהם המותאמים לזמנים בהם לכולם יש גישה לכל, לטוב ולרע.

זו לא ביקורת על הז'אנר הזה. אני חושב שזה טוב שילדים כבר קוראים כמעט הכל. זה דווקא צילום רנטגן של מה שקיים ושבמקרים אחרים כמו גישה להימורים (שמקודמים אפילו על ידי הממשלות) או לענפים אסורים (שנשכחו גם על ידי המינהלים), ניתן להוקיע אותם בגלוי.

בספרד כמה מהכותבים המצליחים ביותר של הז'אנר הזה יכולים להיות ג'ינס כחול o לורה גלגו, בין היתר. ומעבר לגבולות שלנו, לנושא יש העתק שלו סטפני מאייר עם הערפדים המתבגרים שלהם, סוזאן קולינס עם הפנטזיה והאלימות שלו במאבק נגד הטוב והרע.

ומארצות הברית מגיע א ג'יי אשר מה שמשך גם את תשומת לבם של קוראים צעירים של כל העולם. סיפורים עזים בנימה זו של אקזיסטנציאליזם נעורים מתובלים בוויטליזם, אהבה וסתירות אופייניות לגיל ההתבגרות.

שלושת הספרים המומלצים של ג'יי אשר

משלוש עשרה סיבות

שלוש עשרה הוא לא בדיוק מספר המזל. וברומן הזה יש הרבה על חוסר המזל של החיים. לפחות מנקודת המבט הפטליסטית של אותו גיל ההתבגרות שנקלע לפעמים לפיתוי התבוסה לפני זמנו.

רק שלפעמים התבוסה מסומנת על ידי הסביבה, בנסיבות שמסמנות את הגיבור. אני זוכר את זה, בתפסן בשדה השיפון, של סלינג'ר, אנו מתעמקים בעולם הנוער הכאוטי ביותר, בהפרעה המשוחררת מעיוות העולם.

במקרה זה העיוות ניתן על ידי סביבתו של חנה, שבסופו של דבר מתאבדת כדי לסיים הכל. קליי אחראית על חיבור מחדש של הניתוח לפני מותה של חנה, שלושה עשר סרטונים שבהם הצעירה מקשרת בסיפור ההתעסקות שלה הפכה לרומן פשע, דרכה המפותלת לקראת קבלה רק בדרך מתמדת לדחייה ...

לא פעם קורה שהנשמה נשברת עם היפים ביותר, המסוגלת ביותר לראות בבהירות הרסנית את האפל והיפה ביותר בעולם. עדותה של חנה חושפת את בן האדם המבריק שאורו כבוי על ידי גינוי שאר ההמון האנושי.

שני חיים

חיים כפולים כטיעון לאחד מאותם סיפורים שמציגים בפנינו הולכי חבל, באיזון בלתי אפשרי.

המחבר ג'יי אשר נעים בשטח של אהבות בלתי אפשריות. השגרה, עם המציאות היומיומית שלה, מופרעת עבור סיירה הצעירה כשהיא נאלצת לעזוב את אורגון כדי לנסוע קילומטרים רבים דרומה, לקליפורניה. אבל השינוי הזה מקרב אותה לנקודת מבט חדשה על העולם שההתקרבות לקיילב מעניקה לה.

וכלב הוא לא החתן שכל אמא הייתה רוצה שיהיה לו. עברו מעוגן ברקע שסימן אותו בין אשמה לבין הצורך להימלט ממשהו שהיה, אך הוא יודע היטב שזו הייתה רק טעות בשלב חייו שנצרך מטירוף הנעורים.

סיירה מוצאת סיבה חדשה בקיילב. היא יודעת שהוא ילד טוב, אבל היא גם יודעת שהדעות הקדומות של משפחתה לעולם לא יאפשרו לה להפוך למשפחה פוליטית. וכשההתאמה הופכת לקשה, אבל הרגשות לא מאפשרים להסתגל למה שאחרים מצפים מאדם, מופיעה פיצול. סיירה חיה את החיים השניים האלה, ובקרב החשאיים הרגשות משתוללים עוד יותר, ההרגשה שקיילב היא אותה ישות מיוחדת שאיתה היא הייתה רוצה להיות כל חייה הופכת לרעיון רציונלי, לרצון להווה ולעתיד.

כאשר מציאות החיים השניים ההם מתחילה להבחין בסביבתה הקרובה ביותר של סיירה, הסערה פורחת עליה. כולן מתעקשות לגרום לו לראות את הבלתי אפשרי במערכת היחסים שלו עם כלב, להטיל צל של ספק על הילד, לחוש בו כוונות רעות. רק היא יודעת שכולם טועים באהבה החדש שלה.

בנוסף לליוויו בדרך מתפתלת לקראת שחרור מאשמה, סיירה גילה בקיילב את חבל ההצלה שלו, את אותם חיים אחרים שהוא איכשהו השתוקק להם, ושהוא היה עוזב אותם מאוחר יותר, הוא היה חוזר בתשובה.

אתה ואני, הנה, עכשיו

נניח שג'יי אשר כותב על אהבת נעורים מנקודת מבט יוצאת דופן, מתוך כוונה לספר משהו חדש מעבר לרומנטיקה הלוך ושוב, על גורלות שרוצים לעזאזל להשמיד אהבה.

אמה וג'וש הם שני אנשים צעירים לקראת החברות המוזרה ההיא כל כך אינטנסיבית שהיא מזמינה את מבחן האהבה. ההתאמה של החושני בין שני מוחות שהם מאוד בהתאמה היא הימור מסוכן. והמחזה לא הסתיים כשג'וש ניסה את הגישה הפיזית יותר שתגרום לשיא ההרמוניה הרגשית שלהם.

ההפרדה היא מיידית... ובכל זאת, ייעוד כלשהו גורם להם לראות שאולי הם נשמות שנידונו לחלוק מקום. עם מגע של פנטזיה נפלאה על עתיד והווה, אמה וג'וש חולקים את הצעדים הנוכחיים שלהם ואת ההדים של מה שעתיד לבוא, המשתקפים בפרופיל פייסבוק שהתגלה שנראה כמו שלהם בעוד שנים רבות.

רומן שהופך את הממשי והווירטואלי לסוג של ספר גורל. פרשנות חדשה ומעניינת למסע בזמן המזוהה ביותר עם הרגשי, עם מה שנשמתנו מחפשת בזמן קיומו ...