השפה הצרפתית מפעילה משיכה מיוחדת מאז המאה התשע עשרה אצל סופרים שונים שבדקו במוזיקליות שלהם תוספת לירית שמדביקה כל פרוזה או שבסופו של דבר מחמיאה את כל היצירות הפואטיות. אולי הנושא טמון דיומא ב ויקטור הוגו, עם היכולת הזו להתייחס לרומנטיקה ברומנים כל עוד הם סוף סוף אינטנסיביים. הנקודה היא שכאשר מחברים אוהבים מילאן קונדרה הם מועברים גם לצרפתית, זה בגלל שהאפקט הפורמלי קיים, סמוי.
כל זה ביחס ל עוד אחד מספרי הסיפורים הצרפתים הגדולים המרחיב את יצירתו מהמאה ה -XNUMX ועד היום. א ז'אן מארי לה קלזיו שמשתמש בשפת אמו המרמזת כדי לחקור ולחקור את השפה ואת נבכיה הפורמליים בחיפוש אחר עוצמה, סמלים, מטאפורות עמוקות, כלים שבהם ניתן להציג סיפורים בלתי נשכחים.
במשימה זו, כמעט מטרידה עבור יוצר, להפנות את ההשראה לחקר השפה לשירות רגשות ואידיאלים, הצליח קלאזיו להוציא עשרות ספרים מאז שהתחיל לכתוב בתחילת שנות העשרים לחייו.
מה שהגיע לספרד הוא ללא ספק הטוב ביותר בהפקתו הנרטיבית. ואף פעם לא מזיק לטפח עם סופר שעושה יומרנות לצורת הבילוי האינטלקטואלי היפה ביותר. קריאות מתוחכמות שמורידות את עוצמתן כאשר אנו מתקרבים לרומנים האחרונים שלו.
3 הספרים המומלצים ביותר של לה קלזיו
שיר ילדות
סופרים כמו לה קלזיו מעוררי התרגשות עבור סופרים רבים אחרים שצריכים לבחור בחיבור, ביוגרפיה או ברומן כשהם מתחילים לכתוב. כי לה קלאזיו מרומן את חייו תוך כדי חיבור הסולו -קיוטי הכמעט פואטי ומזקק את אותם היבטים ביוגרפיים המשמשים תמצית של אלמוות, כמו תחום ילדות, של אהבה והיעדרות שהם הרבה יותר ממה שהם יכולים להניח עבור בני תמותה אחרים.
אז ברוך הבא חותם החיים החדש הזה שעושה התעוררויות רומאניות (המתוארות כמו שזה נשמע בתחכום של תפריט חמישה כוכבים אבל זה כך). ובואו נתרחק מספרות הקרב יותר להציץ אל הנשמות המספרות דברים אחרים שהם כותבים בספרים רלוונטיים הרבה יותר, כאלה שצריך בהחלט להציל במקרה של קטסטרופה של הציוויליזציה שלנו ...
אחרי שירי הערש מגיעים שירי הילדות בהם אנו כבר יודעים לדקלם את הפזמונים. וכמו כל מה שנלמד בעל פה, השירים הישנים האלה נשארים לנצח ברפרטואר שאנו מחפשים כשאין מוזיקה אחרת לשרוק כדי לעמוד בקצב הרוח שנושאת אותנו.
במסע סנטימנטלי זה דרך בריטני, ארץ האידיליה של ילדותו, מזמין אותנו לה קלאזיו להרהר בזהות טריטוריאלית, לאומיות וחלוף הזמן. מזיכרונו הראשון #פיצוץ הפצצה בגינת בית סבתו, לאורך השנים שחיו כילד מלחמה, שהשפיע כל כך על לימודו על העולם, פרס נובל לספרות מצייר דף חיוני של הרגשות שלו גיאוגרפיה שמדברת על שייכות ומקומה בזיכרון.
מסע לקראת בגרות, אך מעל הכל מבט צלול על השינויים החברתיים-פוליטיים בשטח אחד, היעלמותו המתקדמת של הכלכלה המסורתית שלו וכבודו הגאה של עם שלמרות הכל, נצמד לשורשיו.
מוזיקת הרעב
בעל אופיו של Le Clézio המורכב מהגירה, מחלומות ומשפחות שבורות מלחמה, הרומן הזה מובן כסיפור אוטוביוגרפי חלקי או לפחות בהשראת משפחתו שלו.
מאוריציוס הוא מרחב של התגרשויות ושורשים, של הגירה וגורלות עבור המחבר ושם מתחיל הרומן הזה, המסתכל על הרעיון של שבריריותם של המשגשגים בבני האדם, של התבוסה הקלה שעולה בפיתוי של אבדון או על ידי איום של עולם קרוב להקאטומב.
אתל ברון הקטנה לעולם לא תדמיין איך זה יהיה להרעיב. אתל מוגנת באב רב עוצמה אך בזבזני אך ממש מטופלת על ידי סבה, אתל נפתחת לעולם פריז שלפני המלחמה.
האינסטינקט של הילדה מוביל אותה לרעיון שהטוב, או לפחות הנוח, מתקרב לסיומו. ואולי רק היא מוכנה להתעוררות לאומללות.
ביטנה מתחת לשמי סיאול
החיים הם תעלומה המורכבת משברי זיכרון ותחזיות רפאים של עתיד שהרקע הבלעדי שלו הוא הסוף של הכל. ז'אן מארי לה קלאזיו הוא דיוקן של החיים ההם המתרכזים בדמויותיו הנחושים לפענח הכל מתוך פיקציה שבה כל גישה אפשרית, הכוללת קומפוזיציה של מושגים בסיסיים, יומיומיים, על אותה דמות שמחכה לתשובות בצד השני של מראה: כאשר אנו שקועים במבט על ההשתקפות שלנו.
לרגל זה רומן ביטנה מתחת לשמי סיאול, אנו מציגים את עולמו המסוים של ביטנה צעירה שהגיעה לעיר הגדולה סיאול, בירת סיאול, אדיבה, מתנשאת לעולם המערבי שלנו, אך בסופו של דבר התאומה עם צפון אותה מדינה סוררת ומאיימת. הטיול לעיר הבירה אינו מעבר קל. היא אחיינית שהתווספה לטיול עבור שאר המשפחה המאוחדת ביחס לקשר הדוק שלה ובשבילה ביטנה יכולה להניח רק את מצב העבדות.
צעיר אך נחוש. ביטנה אינה מסכימה עם הגורמים הקובעים של דודתה ומוציאה את הגורל הבלתי ודאי הזה לאישה שהיא כמעט ילדה בעיר המסוגלת להשחית הכל, מכוח ועד נוער. למרבה המזל ביטנה מוצאת את צ'ו, מוכרת הספרים הזקנה שמקבלת את פניה במשימה המסוימת להחיות את סלומה, ילדה שרק בחברת מישהו עדיין צעיר יכולה להרגיש שוב שיש חיים ממגבלותיה הגופניות האכזריות ביותר.
בקרוב סלומה מגלה שעם ביטנה וסיפוריה היא יכולה לעזוב את גופה וללכת, לרוץ, אפילו לאהוב אנשים אחרים שחיים איתה בעולמות חדשים שלא דמיינו. המשולש בין ביטנה, סלומה וצ'ו סוגר מרווח מגנטי בין קודקודיו. כל אחת מהדמויות מראה לנו חזון של העולם מתוך הכאב, החסרונות, הצורך והדחף לשרוד למרות הכל.
בקצב של המזרח, העתיד האניגמטי של שלוש הדמויות מוצג בפנינו כתעלומה הנעת בין המסגרות הבדיוניות המשותפות לבנות לרצון מציאות משתנה שיכולה לרפא את לבו הפצוע של מר. צ'ו, משתוקק למשפחתו, הממוקם בצפון המדינה ההיא שהפכה לקורבן הגדול האחרון של מלחמת העולם השנייה שעדיין מפרידה בין הנשמות בימינו.
הסיבוכים הגדולים או הנגזרות הפוליטיות מרכיבים סתירות, מטאפורות, אלגוריות של ניכור וניכור. נובל לה קלזיו מתייחס לקיצוניות אלה המשוחקות בנרטיב בשפה פשוטה ודינאמית בו זמנית כשהיא מעוררת חששות אנושיים עמוקים.
ספרים מומלצים נוספים מאת Le Clezio...
מונדו וסיפורים נוספים
תמיד מעניין לגלות את מספר הסיפורים הגדול בתחום הבריף, בסוג זה של סינתזה של הקריאייטיב. אמנם נכון שהפרט המוצלח תמיד של סופר כמו לה קלזיו משרת את הסיבה לתמצית בצורה מושלמת. בנוסף, בספר מפתיע שרוכש נקודה נוסטלגית משבשת סביב הילדות, הקיצור מרכיב דמעה אחרונה או חיוך, תמיד ביקורת על מורשת המבוגרים וכמובן הזמנה להרהר על העולם המתועב בו זמנית שאנו מזמינים עם רשמיות ומנהגים לכמה יצורים טהורים כמו ילדים, כפי שהיו ילדים.
דמיונם של הקטנים נפרש בשמונה סיפורים של ניגודים בין עיניו של הילד, האמת שלו והמבט הבוגר בכל כך הרבה אירועים מפוקפקים ואכזריים, כשהם כבר יודעים שהדבר החשוב הוא היצירה הבנויה על יופיו של העולם.
המבול
אף פעם לא כותר טוב יותר לרומן שמתחיל לנצנץ ובסופו של דבר מציף את הנשמה בספרות הטרנסצנדנטית ההיא. דמותו של פרנסואה בסון עולה בהרבה על רשימות חוסר המציאות של גרגוריו סמסא, לעתים הוא מתקרב ז'אן-בפטיסט גרנו שיכור מבושם של רגע שמשנה את העולם לנצח.
רומן עם אותם ניצוצות ליריות שבטוח עולות על הדמיון המסופר בצרפתית המקורית שלו אך גם בספרדית הופכים את הפרוזה לעדינות לשכל.
מהרגע בו פרנסואה חי סצנה מוזרה עם אישה צעירה שסוחפת את חושיו ומובילה אותו במבוך עוד מספר ימים, אל עבר החלל השלם ביותר או מרחב השחרור השופע ביותר. סחף חיוני מחריד של דמות שנדמה שרצונה נמלט מגופו.
