יש למידה מתמשכת חיונית אצל אותם ילדים עם ילדות מגזרות שונות. אני מתכוון למי שעבר מבית הספר לבית הספר לכל שנת לימודים, בעקבות גורל העבודה של הוריהם. קלרה סאנצ'ס היא הייתה אחת מהנערות שכל פעם נאלצו לארוז את התיקים כדי להתמודד עם חיים חדשים. והאמת היא שככל שזה נראה ניכור, יש סגולה גדולה בשינוי מבחינת אותה למידה, הרילוקיישן המתמיד שדוחף הסתגלות מתמדת לסביבות חדשות.
במקרה של קלרה סאנצ'ס, כסופרת מתחילה שהייתה מטבע הדברים כבר בילדותה, כל זה גם יטפח בסופו של דבר את היוצר, הזקוק תמיד למגוון ואמפתיה, לפרספקטיבות מגוונות ולגישות מגוונות.
רגע הסופר יגיע זמן מה מאוחר יותר, עם חלוף תקופת הביניים המוקדש להוראה ולכמה רומנים ראשונים שהובילו אותה לשליטה במקצוע שבסופו הפכה אותה לאחת הסופרות הבולטות ביותר של ימינו.
הספרות התקרבה כתעלומה להיפתר. המתח כבסיס להתאזרחות באזור זה של הבלתי צפוי, האפל והחידתי, כל היבט של המוכר ביותר. מי הספרות כחוף שעליו אנו יכולים למצוא את ההשתקפות שלנו שנועדו על ידי גלי סיפורים בלתי צפויים ומטרידים.
הסופרת הזו היא כל זה כשהיא מחליטה להציג לנו את אחד מהסיפורים החדשים שלה. ובהתחשב בעדות לקריירה מלאת הצלחה כבר יותר מעשרים שנה, אין ברירה אלא להמתין בציפייה מוחלטת לעלילה חדשה סביב העלילות המגוונות ביותר.
הרומנים שלו יכולים לבוא בצורה של עלילות שסובבות סביב אובססיות ופחדים. או אולי להתעמק במסתורין המוקרנים מבפנים החוצה, מבפנים של דמויות אמפטיות מבריקות שיכולות להפוך את עצמן לגדמות החידות.
כי קלרה סאנצ'ס היא בונה דמויות מצטיין שבמסלולו כל עלילה מהווה יקום עלילתי חדש בעל ממדים בלתי נתפסים. זבל, אולי, אבל נכון.
3 הרומנים המומלצים ביותר מאת קלרה סאנצ'ס
גן עדן חזר
נרטיב מתח מעודן שבתורו מתעמק בנוסחאות העדכניות להצלחה המתמקדות בתדמית ובמערכת ההופעות שבסופו של דבר בונה חוסר מציאות כמו כל צורת חיים. ואם זה לא הספיק. הצלחה בדרך כלל תמיד מעוררת רגשות מקוטבים בקרב צופים מבחוץ.
לפטרישיה יש מישהו שמעריץ אותה כדוגמנית. אבל יש לו גם מישהו שמתעב את מה שהפך להיות, את מה שהוא מייצג מול התסכולים שלו עצמו. ואנשים מסוג זה מסוגלים להפוך את שנאתם לאובססיה.
מוח שמתכנן לתת מוצא מוחלט לאובססיה שלו יכול בסופו של דבר לשכנע שהוא חייב להרוס אותך. וזה לא בגלל שפטרישיה לא הוזהרה. הטיסה ההיא עם בן לטיול בלתי צפוי. אזהרה עם נימת נבואה.
מציאות שזמן קצר לאחר מכן מסתגלת לסימן הרע של אותה שותפה לדרך בשם ויויאנה. למצוא אותה לא יהיה קל. אבל פטרישיה מרגישה שאם תיצור איתה קשר שוב היא תוכל לתת להם תשובות לגבי המזל המובהק שמצור עליה.
מה שמך מסתיר
שוב גיבורה נשית, סנדרה. כוונתה של סנדרה היא לברוח מעט מכל מה שהיה חייה עד לנקודה זו.עיירת חוף והים התיכון העתיק כמזור ופלסבו לנפש. וזה מה שהסיפור מופיע. מרחבים פתוחים, ההתכרבלות המתמדת של הגלים נשברים בעדינות על החול.
נראה כי שני גברים נורדים זקנים מבלים את ימיהם האחרונים באותה זירה. החותם המקסים של האהבה שהצליחה להימשך מזמין את סנדרה להתקרב אליהם.
והם מסתדרים טוב... עד שג'וליאן נכנס לסצנה כמו ציפור מוזרה של סימן רע, שנראה שהיא שוברת את ההרמוניה עם אני לא יודע אילו סיפורים על ימיו במאוטהאוזן ועל זוג הסבים והסבים השליו הזה. שום דבר שג'וליאן אומר לו לא מתאים לעולם של היום, הכל נראה נלקח מדמיון קדחתני.
אבל לפחות המסר נשאר לסנדרה שם, במרחב זיכרון, מוכנה להגיח במקרה שמשהו חורק בדו קיום האידילי עם חבריה החדשים.
בין סנדרה לפאולה (בשבילי השני הוא הגיבור המוחלט של הרומן ערב כמעט הכל, של ויקטור העץ) הרמוניה זו מתעוררת סביב הדמות הבורחת מעבר סוער לעבר תיקון חיוני שקשה לבצעו. והמשקל, המתח של הסיפור, סוג הגורל או הגורל שמתעקשים לגרור טיפוסים מסוג זה קורים בעוצמה סימטרית בשני המקרים.
הפגישה של סנדרה עם ג'וליאן מסתיימת בהצבעה על המגנטיות הזו לגבי המרושע. סנדרה שומרת עמוק בפנים את הסוד שהניע במידה רבה את הבריחה שלה. ג'וליאן שוכן בתוכו, אך במעיו ובמוחו המעונה, את אותה תקופה נידחת במאוטהאוזן שהוזכרה לעיל.
המשקל הנגדי של החיים שעומדים להגיע כמעט ולא נשמר כנגד עומס החיים עם כאב ואשמה. והדבר הגרוע ביותר הוא שכמו בתכנית מקאברית, צירוף המקרים של שניהם בעיירת הפנסיה הקטנה נראה יותר ויותר מתגלה כסימן קטלני.
היכנס לחיי
קלרה סאנצ'ס ייחודית בתת -ז'אנר של מתח שבסופו של דבר מתחבר לרגש באופן נשגב. מדובר בהתעוררות מותחן מהמקסים לכאורה.
מה יותר אידילי מעולמה של ילדה, ורוניקה, שחיה בנוחות בבית עם הוריה. אפילו סודות נראים לא מזיקים, לא רלוונטיים. במהלך השנים, הרמזים הקטנים שוורוניקה מעולם לא שכחה הופכים לחוטים ארוכים שנראים קשורים לעברים בלתי נתפסים וסודות דם.
כשאמה של ורוניקה מתה הכל יוצא החוצה, אולי אין סיבה להסתיר שום דבר. הדבר היחיד שנותר הוא הבושה של מה שיכול היה לקרות, של מה שנעשה... הכל חלק מתמונה מוסתרת בכיס של אביה של ורוניקה. פניה של אותה בחורה מעולם לא נמחקו מזכרונה של ורוניקה. ועכשיו ברור לו שהוא חייב לדעת מי זה...
