שלושת הספרים הטובים ביותר מאת בלסקו איבניז

נפילת המאה ה -XNUMX ושחר המאה ה -XNUMX נמצאו ב בניטו פרז גלדוס ו ויסנטה בלאסקו איבנז לשני מספרים גדולים העסוקים בתיעוד של תקופה של נוסטלגיה שהפכה לקריינות, של ריאליזם (במיוחד במקרה של גאלדוס) אבל גם של אידיאליזם בחיפוש אחר סיפור שהוא תמיד מסורתי וקרוב לכדור הארץ עם יומרות של הזמנה לשינוי; לחיפוש אחר זהויות אבודות; לחיזוק הפופולרי למרות הפטליזם שאליו הובילו הנסיבות ההיסטוריות.

עם הפניות מקרוב של דור בן 98, שהובילו את הופעתם הדרמטית הארסית ביותר ב עמק האינקלן, גם בלאסקו איבנז פתח בקריירה פוליטית שהובילה אותו לקראת הגנה על רפובליקה אותה טיפח מילדותו בהקמתה הראשונה ושכיוונה אותו לעימות מתמיד מול כל מה שלא החל מאותו אידיאל רפובליקני.

אולי מכיוון שסוגיית הרפובליקה מעולם לא סיימה לזייף מימי ילדותו ועד לאחר מותו, וייסנטה בלאסקו איבנז הסתובב ברחבי העולם בטיול ששימש אותו לספר כרוניקות מרגשות ולמסור עדות על אופיים האקזוטי של מקומות כה שונים שהכיר .

הספרות שלו (כי בסופר כל כך אינטנסיבי אפשר לדבר על הספרות שלו) שוזרת סצנות ודמויות מארצו ולנסיה הקרובה ביותר למקומות רבים אחרים, תמיד עם הומניזם ללא מטליות חמות, עם נטורליזם זה משוכנע שיש צורך. עדות הכרחית משוחזרת בסיפורת על עולם שההיסטוריה הרשמית משאירה תמיד קבור., כשורשים של תוך-היסטוריה הכרחית.

3 הספרים המומלצים ביותר של ויסנטה בלאסקו איבנז

ארבעת פרשי האפוקליפסה

כדי להכיר את ההיסטוריה, עליך גם לקרוא את הסיפור של כל תקופה. ויסנטה בלאסקו איבנז כתב ברומן זה את נקודת המבט הסובייקטיבית שלו, מחויבת לחלוטין, על הצללים שבסופו של דבר עוטפים עולם שנקלע למלחמה הגדולה.

כאשר אנו קוראים ספר היסטוריה מוצעות לנו העובדות שעלינו להאמין בהן, כדי להיות הוגנים, בהזדמנויות רבות מוגבלות לעובדות אובייקטיביות. רצח הארכידוכס כמחווה של עבירה מוחלטת כלפי האימפריה האוסטרית, הכניסה המשולשת והמעצמות המרכזיות.

אבל זה באמת תמיד יותר מרמז להתקרב לדמויות גבוהות כמו דסנויארס והרטרוט, שכל אחת מהן שייכת לצידו ונכנסה לטירוף של הצורך להרוג זו את זו למרות תא המטען המשפחתי המשותף שלהן.

העובדות הבטוחות ביותר של הציוויליזציה שלנו הן התחושות והרגשות שסיפרו אלה שחיו אותם, והתרשמים שנתן בלאסקו איבנז לדמויות אלה הובילו להכרה העולמית שלהם.

ארבעת פרשי האפוקליפסה

הצריף

תמיד היה לי הזיכרון, כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה, של סדרת הטלוויזיה שנוצרה לרומן. בזמנו זה עשה לי את הרושם שאני סדרה שלא התקדמה, עם הרבה אור ים תיכוני ושיחות רבות מצד ילידי האזור, כמה התייחסויות לחיי החקלאות ועוד מעט.

שנים רבות לאחר מכן, כשקראתי את הספר, גיליתי כמה אנחנו רחוקים מעצמנו ככל שהזמן חולף. במנהגים ההם שנראו לי מרדימים בילדותי, גיליתי את סחרחורת הנוצה שלוקחת אותך אל עולמה המסוים של ספרד רגועה, שקועה בהתחייבותה, מסורה לאומללות ואינה מסוגלת להיפתח לעולם.

הטרגדיה מופיעה ברומן זה כתחושה של מוות המוכרז בין תשוקות בלתי ניתנות לגישה ובין קונפליקטים בלתי ניתנים להתגבר.

הצריף

קנים ובוץ

הודות להתבוננות פנימה של בלאסקו איבניז במולדתו ולנסיה, חצי ספרד הייתה ספוגה בטעם המלוח של ים לבנטיני שבו דמויות אלמוות כמו אלה בקנאאס אי בארו נתנו לנו לחיות את הרפתקאותיהם בלגונה קסומה.

טונט מייצג צעיר שנשחק מהפטאליזם ההוא שירש מהורים מאוכזבים. הדקדנס הסופי של שבט היונה מתואר בתחושת עדינות של אלימות, דקדנציה מוסרית ונקמה.

לוס פאלומאס, סאגה משפחתית קורבנית שהייתה צריכה לשלוח את בנה האחרון טונט למלחמה בקובה תתמודד עם טרגדיה של יצרים שבסופו של דבר יפילו את כל תושבי המקום.

קנים ובוץ
5 / 5 - (6 הצבעות)

תגובה אחת על "שלושת הספרים הטובים ביותר מאת בלסקו איבניז"

  1. Rezension zu «Die vier Reiter der Apokalypse» (Anfang – den Rest würde ich Ihnen gerne per e-mail-Anhang zusenden – כתובת...?)
    Mitten im Ersten Weltkrieg (1914) wurde dieses Buch in Paris geschrieben – ein spanischer Beitrag zur Kriegsverherrlichung, der zB in den USA zum Bestseller und Bald auch verfilmt wurde wurde. Keine Frage: Die Absicht des Autors, den preußischen Militarismus als den eigentlichen Kriegstreiber zu geißeln, ist aus heutiger wie aus damaliger Sicht berechtigt. Nicht aber die Absicht, pauschal zum Leitbild/Zerrbild einer ganzen Nation zu machen, dass alle nur «Tritte bekommen, die sie dann nach unten weitergeben wollen». Ganz anders natürlich die Widersacher dieser «mit Fußtritten erzogenen Kriegerhorde»: Da beschwört der Vater, als Zivilist gerade noch der Marneschlacht entkommen, seinen Sohn im bedrohten Paris, as dieser sich endlich auf seine kriegerischen Tugenden besinner an seienö garser. Gegner, sondern eine «Jagd auf wilde Tiere». Und auf solche solle er ruhig schießen, denn: «Jeder, den du zu Boden streckst, bedeutet eine Gefahr weniger für die Menschheit.»

    תשובה

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.