3 הספרים הטובים ביותר של רודריגו פרסן

כתיבה כנושא לימוד לפענוח האיזון בין יצירתיות ורצון, בין שיטה לדמיון חסר מעצורים. עבודתו של הארגנטינאי רודריגו פרסן לפעמים היא ספירלה של כוח צנטריפטלי שממגנטת אותנו אל הליבה של המשמעות של לתת לעצמנו לספר חיים. תמיד עם המרכיב הסובייקטיבי הזה שאפשר לכוון אותו לבדיון אך גם מצביע על השתקפות; מחשבה עמוקה או אפילו שיטוט.

זה יהיה שספרות היא הכל, אפילו הריק של הדף הריק כאשר צפוי שלא יגיעו דפים חדשים. כי למקצוע הסופר יש את הנקודה הפתוחה שבה מי שכותב לנו לעולם לא יודע מתי יפסיק ליצור חיים. פרט לחלק של רודריגו פרסן, שבטרילוגיה שלו מתייחס לחזון הכתיבה שלו עם היבט של התיאוריה המוגמרת.

מ Stephen King מהחזון המיוחד ביותר שלו ב «בזמן שאני כותב" עד פיליפ רות עם הרעיון הכי מקהלי שלו ב «הסחר«. מי עוד שפחות מבין כותבים רבים מנסים לסנתז מה פירוש הכתיבה. פרסן מתמקד הכל בטרילוגיה אנליטית של הנרטיב בין בדיה למציאות, במסגרת נקודת המבט שלו מחויבת לפענוח הסיבות האחרונות לכתיבה.

3 הספרים המומלצים ביותר של רודריגו פרסן

החלק שהומצא

אין דבר טוב יותר להתחיל לכתוב על מקצוע הכתיבה מאשר להתייחס בגלוי לחלק המבדיל הזה בבירור. מהצורה לתחתית, הנרטיב הוא המצאה. זה לא יכול להיחשב אחרת לפני הסובייקטיביות של העולם ...

החלק שהומצא מחפש את התשובה לשאלה זו (כיצד פועל מוחו של סופר) על ידי כניסה למוחו של סופר המנסה לכתוב את סיפורו שלו. או לשכתב אותו בדרכו שלו. סיפורו של מישהו שזכה להצלחה מסוימת לפני כמה שנים, במאה ובמילניום האחרון, אך שמרגיש כעת שאין לו מקום, לא בעולם הספרותי ולא בעולם הגדול. וזה - בתוך חלקיקי המילים המואצים של פרנסיס סקוט פיצג'רלד, מוזיקה של פינק פלויד, צעצוע ישן של הנוף והנוף של חופי הילדות - הוא חושב שהגיע הזמן לספר את גרסתו לעניין ...

«עם הזמן, תשאלו אותך שוב ושוב, "איך אתה מעלה את הרעיונות האלה שאתה כותב?" שאלה כמעט מחייבת שעונה עליה - ותמיד יענה עליה - במעורפל נצחי או בוודאות שנשכחות למחרת. ואתה תוהה איך זה שלעולם לא שואלים אותך משהו הרבה יותר חשוב או, לפחות, יותר מעניין. מדוע הוא אף פעם לא נשאל "איך הגעת לרעיון להיות סופר?".»

החלק הזכור

כן, כל הספרות ספוגה בזיכרונות, בלמידה, בחוויות. מתוך כוונה מכוונת ביותר של יצירה אובייקטיבית, חזון העולם המותאם לנסיבות המרכיבות אותנו, עם זיכרונותיו, בדיוק כפי שאנחנו, פולש לנו. איך סופר זוכר? החלק הזכור הוא הכרך השלישי והאחרון בטרילוגיה של רודריגו פרסן, יצירת מפתח בספרות הספרדית של זמננו.

ואיך הסופר הזה זוכר שהוא היה פעם נקסטרייטר מבטיח ועכשיו הוא רק כותב לשעבר. מישהו שכבר לא יכול לכתוב, אבל שאינו יכול להפסיק לקרוא ולקרוא את עצמו מחדש ולעורר כיצד היה פעם ואיך לעולם לא יהיה. מישהו שחושב ש"להמציא זה לזכור קדימה. לחלום זה לזכור למעלה או למטה. לזכור היה להמציא לאחור.

והנה שוב מגיע צעצוע של סיבוב הפוך ורוח החשמל; פנלופה הגבוהה והסערה ובנה האבוד, 2001: א מֶרחָב אודיסיאה y להב רָץ; פרטוסאטו הנעדר, ניקולסיטו ואיקאה בכל מקום; קולמה המת וז'יזקס ז"ל וכלום ז"ל ושירים עצובים; ולדימיר נבוקוב הבלתי מציאותי ומשפחת הקארמה הסוריאליסטית; רצון אתה היינו כאן צלצול (על) טלפונים ניידים (איזרים) וההזמנה לדראקולה להיכנס; הדוד היי מוטרד וזוג הדוגמניות אך לא מאוד דוגמניות; הביטלס ו הביטלס; ארץ מוצא לא קיימת ועיר בוערת; לילה בלתי נשכח שהיו רוצים לשכתב אותו; וכל כך הרבה חלקיקים מואצים ושברים רופפים ותאים מחוברים זה לזה בחיפוש אחר רשת המכילה אותם ונותנת להם סדר ומשמעות.

עם החלק הזכור, רודריגו פרסן סוגר את הטריפטיך שנושאו הוא שלושת החלקים המתערבים בכתיבת חיים בדיוניים ובסיפור יצירות אמיתיות. חלקים הקובעים את אופן עבודתו של ראש היוצר שכבר אינו מאמין כמעט בשום דבר פרט לאותם סיפורים בהם מומלץ לזכור את העבר, כי העתיד תלוי בו. את הסיפורים האלה לעולם אל תשכח אך נזכור כל הזמן שמה שהם מספרים תמיד ישתנה - מרצון או שלא מרצון - על ידי מי שזוכר אותם לאחר שהמציא וחלם, פה ושם ובכל מקום.

מהירות הדברים

הסיפור כמראיות חיוניות של הפרדוקסים שהוקמו לאורך ההיסטוריה מבסיס הסתירות האנושיות ... מסות ותיאוריות על חיים, אהבה, ספרות, התקדמות, צרכנות, חברה, ארגנטינאים. ומוות.

איש אותיות על ספינה לשום מקום, חוקר טקסי הלוויה, מתחזה שנחטף על ידי אגדה ספרותית, נרקומן למסיבות, כותב הספד סבלני, ילדה מכוערת מאוד שמוכנה למצוא עדויות לחיים אינטליגנטיים בכוכבי לכת אחרים, סוחר ספרים שמת לאחרונה, מפסיד אובססיבי לשנת 2001: אודיסיאה בחלל, פולש לבריכות חייזרים, היררך נאצי מוקסם מסופר יהודי, צייד לווייתנים מעברו, אספן בתי מלון, צייד עצמות ללא שם, ו אולי אסיר מאושר בעל בסיס מסתורי שנועד להנציח את אומנות הסיפורים שכמעט נכחדה. ארבעה עשר סיפורים שמסתירים את העלילה הסודית של רומן לחבר.