שלושת הספרים הטובים ביותר מאת מרקוס גירלט טורנטה

מהקסטה הוא מגיע לכלב הכלבים. כי בעל מוצא ישיר לדון גונסאלו טורנט באלסטר, מה של מרקוס ג'יראלט טורנט היא מובנת טוב יותר כמשתנה גנטי המסוגל גם להעביר את המידע שלו למשהו יצירתי כמו מקצוע הכתיבה.

עדות נוספת לייעוד תורשתי זה הכוח שבו הוא פרץ כבר מוקדם מאוד. המראה ספרותי בשנות העשרים לחייו עם ספר סיפורים ראשון שהיה אותו האקדח המתחיל, אישורו של הסופר המתהווה.

כיום מרקוס ג'יראלט הוא סופר שכבר הוקם בזירה הספרותית הלאומית שלנו, עם פרסים גדולים כהוקרה ליצירותיו ותורגם לשפות שונות. זה לא שהוא הכותבים הפורה ביותר, אבל נכון שלכל ספר חדש יש את המסירות של אלה שכותבים מתוך הכרח מוחלט, עם מחויבות חיונית לעצמו, עם הסופר שצריך לדבר עם הבלתי צפוי ביותר קצב.

יש משהו מהתחום הבלתי נמנע הזה של הסובייקטיבי שעומד בפני כל סופר שנדמה שהוא רוצה לפרוץ את הגבולות שלו בפרוזה של ג'יראלט. אי התאמה מהותית המביאה לתקיפה על התודעה שלנו ממזימות קרבה המתמקדות במרחבים שכיחים כמו אהבה, אובדן או אשמה. כי דווקא עולמנו הסובייקטיבי תמיד, משתף לפחות משיחות מכחול זהות שנובעות מרגשות בקנה מידה כרומטי דומה.

3 הספרים המומלצים ביותר מאת מרקוס גיראלט

זמן החיים

עקב אי-הגדרה נראה שהרבה דברים הולכים להיות נצחיים, במיוחד הדברים החיוניים. אבל תמיד יש דדליין, אפילו מהרעיון של הילד הרואה את האינסופי כמקום ראוי למגורים של זמנו.

כל קריינות, אפילו כזו שמתיימרת לחקות חיים, היא בדיה. יצירה. הסופר יוצא לעולם ונותן לנו ראיית חיים, לא חיים. מנקודת הנחה זו, מרקוס ג'יראלט טורנטה מתמודד עם נושא אוניברסאלי בסיפור אינטימי זה: מותו של האב.

מצער האובדן, הוא בונה מחדש את מערכת היחסים עם אביו זמן חיים שהוא שיתף אותו, עם רצון מדהים לנאמנות. בלי להימנע מהאזורים החשוכים אך מבלי לשחזר בהם, להימנע מכל עודף עם איזון. בדרך זו, בעזרת פרוזה מהפנטת ותמציתית, החוויה של עצמך הופכת לחוויה של כולם. התוצאה היא ספר מרגש שמחבק ומכה בו זמנית. לא מחווה ולא חשבון. ניסיון להבין את מערכת היחסים המורכבת ביותר בין שני אנשים.

דיוקן של אב ובנו. מלאי של חיים בהם כמעט שום דבר אינו שותק ושהסיבה הזו נראית כפי שהם: בעצב ובצומת דרכיהם אך גם בתגליותיהם המשמחות. ספר נהדר, וידוי אמיץ ויפה.

זמן החיים

פריז

אם הילדים יבואו מפריז, גם פריז תישאר עם מיטב האורגזמות, ולכן מובן שיצורף גם התואר עיר האהבה, כי הדבר הכי טוב שנשאר זה רגע הרגעים, המוות הקטן. כל השאר מנסה לצמצם את "האהבה" כפי שהוא עוסק בטיפול בהגדרות כה רבות של המופשט, תוך יצירת מים בכל מקום.

סקס נותן הרבה מחשבה. אינטליגנציה מעבירה את הביולוגיה לתרבות. זהו מעבר שמתחיל בפיזיולוגיה, חוצה את השדות הצפופים של דת, פסיכולוגיה, כלכלה, פוליטיקה, כדי להגיע לאתיקה. החדשות על מיניות נראות כמו חלקי מלחמה. "מערכות יחסים אישיות הפכו ללחימה מתמשכת", אומר סוציולוג ידוע. "אהבה נחוצה מתמיד ובמקביל בלתי אפשרית", אומר אחר.

חוששים כי העימות בין המינים יתגבר. המהפכה המינית שרתה אותנו להיפטר מאמונות טפלות, עוולות ואשמה. אנו מגינים על עצמנו מפני תעלומת המין באמצעות טריוויאליזציה. השגנו סקס מהנה ועכשיו נרצה להמציא מיניות מאושרת. ממין שנון נרצה לעבור ליצירה רגשית רבה.

פריז

נשירת עור

שינוי אולי כן, הדבר הקשה הוא לעבור מוטציה. הניואנס הוא ההבדל בין ניסיון להבין אחרים בחיקוי זמני או לבסוף אמפתיה מלאה המסוגלת להתייחס לסינתזות בונות.

תארו לעצמכם תשעה מספרי סיפורים שנאספו כדי לספר לכל אחד מהם, בלי לסתום דבר, סיפור רלוונטי על חייהם. סיפורי ילדות משותפים עם הוריהם ואחיהם, או סיפורים מהעבר האחרון שחיים עם בני זוגם וילדיהם.

בדיוק כפי שהמספרים של אותה סצנה מדומיינת יודבקו בנימה דומה שהוכתבה על ידי הנושא והנסיבות, תשעת הסיפורים שנאספו בספר זה משתמשים בשפה משותפת כדי לשזור בעלילות מגוונות שטיח לא שגרתי של תת-קרקעי החיבה... חלקם מרכיבים סיפורים קנוניים ואחרים פורצים את גבולות הז'אנר כדי להפוך לרומני בונסאי אותנטיים, אבל בכל תשעה יש, יחד עם השזירה של הדים עדינים, אותה רצון להפשיט את המציאות כדי להשאיר אותה כפי שהיא הייתה נראית לנו. ברגע קצר של התגלות.

בחריפות ובדיוק המאפיינים את עבודתו, מרקוס ג'ירלט טורנטה מתעמק שוב ביחסי משפחה, ומפגין את כישוריו הגדולים בתיאור הפסיכולוגיה - לעתים סותרת - של דמויות המתמודדות עם הפחדים והרצונות שלהן.

הורים לסירוגין, אמהות חמקמקות, מתבגרים המביטים תמיהה לעולם המבוגרים, ילדים שותפים, אחים ואחיות המאוחדים בקשרים שקשה להתמוסס, מפגשים בלתי צפויים, הטעיות, צללים מבשרים רעות, היעדרויות בלתי ניתנות לתיקון, אהבות לא מושלמות ובכלל, תחרה איטית של מורכבות החיים שאליה החיים עם המראה של יקירינו חושפים אותנו.

ללא הגזמות מלודרמטיות, אך גם ללא התבוננות, עם מבט בו זמנית מנותק וחמלה, מלווה תמיד בכתיבה סגולה, קשובה לאפנון ולניואנסים, המחבר בוחן את מעי האינטימיות וסדקיה ומציע לנו תשעה נרטיבים יוצאי דופן.

נשירת עור
5 / 5 - (7 הצבעות)

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.