שים לב שבבלוג זה, עם הקטגוריה הספציפית שלו עבור הספרים הטובים ביותר של כל מחבר, אני תמיד בוחר סובייקטיבי על איכות הרומנים, הספרים או החיבורים וקובע את הסדר הסופי שאני מחשיב לכל יצירה.
הנקודה היא שאצל אדולף היטלר לא הייתי מעז לקבוע מבחר מ"ספריו הטובים ביותר ". היטלר רק כתב. ובתור כתיבה כזו עודדתי את עצמי לכתוב ערך זה שאנסה להתייחס אליו עם קווים מנחים אחרים מאוד לשיקול מיטב כתב ידו, כי בזרע האידיאולוגיה שיכול לתרגם שחור על גבי לבן היטלר בסופו של דבר נביטה של רוב היסטוריה שחור של העולם המודרני.
ולמה לכתוב ערך על ספריו של היטלר אז?
הנקודה היא שלפני זמן לא רב נטלתי על עצמי משימה יחידה. עבור סופר מתלמד נצחי כמוני, כל רעיון סוגסטיבי יכול בסופו של דבר להיות מתורגם לספר. וזה קרה כשנודע לי על גרסאות הקונספירציה שקבעו בריחה אפשרית של היטלר באותו יום שבו מת הכפיל שלו במשרדו בבונקר.
כך נולד זרועות הצלב שלי, (זמין באמזון בנייר או ספר אלקטרוני ;). רומן אפיסטולרי קצר שבו אני משחזר את יומנו של אותו היטלר כביכול שברח לארגנטינה.
כמובן, בכדי לכתוב את הרומן שלי, חקרתי את חייו ופועלו של היטלר, הורדתי את "המאבק שלי" הסמלי לספר האלקטרוני שלי וקראתי אותו בעניין תחקירני. אז ניגשתי לשחזור הדמות במהלך החיים לאחר אותה בריחה כביכול מברלין למקום נידח בדרום ארגנטינה ...
מאותו קריאה ומהחיפושים פה ושם, עם צפיות בוידאו, עם קריאת עדויות ועם טיול למחנה המוות הספרדי מאוטהאוזן שהופיע בזמן מאוד, הגעתי לאסוף שלל רעיונות והתרשמות שהסתיימו עד שנשפך על הספר בעוצמה שאינה נשמעת לי.
כבר ברשומות טובות, אנחנו הולכים לשם עם אלה ספרים מומלצים של היטלר, בכתב ידו שלו או אוסף דבריו שנאמרו בעצרות המפחידות האלה בזרועות מושטות ובאנרים מלאי צלבי קרס ...
המאבק שלי
קריאת ספר זה אינה מופיעה עם היבט קודר של מי שיודע את התוצאות הסופיות של מלחמה, הזיות, שנאת זרים והפתרון הסופי. בהפשטה מהכל, נוכל לחשוב שאנו קוראים את עבודתו של בחור משגשג, ששגשג מהפרטים של חיים קשים, מהסבל והאבידות הכי עמוקות. אם כבר, באמצע הקריינות של ימיו הראשונים של היטלר הבוגר, כבר מתחיל להתבהר כוח טלורי בולט, התקשרות לארץ ולמולדת כתמיכה לכל מה שיבוא אחר כך.
היטלר הצעיר ששוטט בווינה התבונן בנקודה גוברת של תסכול בסחף החברתי של אותה בירה אימפריאלית. אולי התסכול הזה כבר נולד מחוסר יכולתו לחצוב עתיד באמנות או באדריכלות, שבו הוא לא עבר את הסינון הנדרש. לפני השלב הקריטי הזה ביצירת המפלצת, שלב מלא בוויתור וקריאה נלהבת של המוחות הצלולים של אותה תקופה, אנו מכירים גם את רשמיו של הילד המונהג ביד ברזל על ידי אב רשמי... והכל הולכים ביחד.
מלחמת העולם הראשונה הייתה הטריגר האחרון לשחרור החיה המסתירה את מניעי ההרס והרוע במולדת. הדרך משם נפתחה לכל מה שבא אחריו, דרך אידיאולוגיה בונה לכאורה שמוצגת בהירות מטורפת לאורך כל הספר.
30 נאומים מאת אדולף היטלר
אורטורית הייתה אמנותו המרושעת של היטלר להטיל את הפחד באמצעות כוח הכבידה שלו וההיסטוריונים שלו שנולדו מטירוף הכוח המוחלט. דמותו הקטנה הייתה ענקית על דוכן שהועלו למקסימום על פני צבאות או אזרחים.
כפי שציינתי בספרי על אפשרי ביוגרפיה אפוקריפית של היטלר, הוא היה הכלב שהכי נבח את הודעותיו של גבלס, טנדם לקראת הטירוף הגרוע ביותר. ההקשבה להיטלר הייתה היפנוזה אז. רק הניתוח הרגוע ביותר של קריאתו חושף את הטריקים והניואנסים הסותרים ביותר של המסר.
עם שני הספרים האלה אפשר להתקרב לילד אדולף היטלר, הצעיר שמתחיל להתעורר לרעיון של עולם שיכור שצריך לחטא ולמבוגר שכבר חושף את דבריו על הדוכן לאחר שאימץ דמות של גיבור המלחמה והפוליטיקאי היחיד המסוגל להוציא את העם הגרמני בן המילניום ממצבו הרעוע ...
2 תגובות על "ספרים של אדולף היטלר הידוע לשמצה"