הסופר מיקל סנטיאגו לוקח את קצב הפרסום התזזיתי של היוצרים הגדולים של רומני פשע או מותחנים השולטים בעמדות הבכירות של כל חנות ספרים, החל מ יואל דיקר למעלה Dolores Redondo, להביא שתי דוגמאות בולטות.
דבר נוסף הוא הסגנון שבמסגרתו מייקל סנטיאגו מרוויח את המרחב שלו בז'אנרים השזורים אלה הפונים לצד האפל של הנשמה. מה לגבי מיקל הוא המתח הנרטיבי המועבר למתח פסיכולוגי הלוכד את הקורא ומחזיק אותו, לא מסוגל להוריד את עיניו מאירועים הדורשים פתרון ושהם מכריזים על פיתולים ומפחידים.
השאלה, לגבי שיעור הפרסום הזה המצוין בתחילת הדרך, היא שכמעט ולא חלפה שנה מאז שיצא. הקיץ המוזר של טום הארווי ואנחנו כבר יכולים ליהנות מהרומן החדש שלו: האי של הקולות האחרונים.
כל רומן מסתורין, מותחן או רומן פשע פסיכולוגי חייב להציע כבר מהכותרת. והאמת היא שכותב זה צדק גם בטענה הראשונה הזו. כותרות תמיד מטרידות, כמו זה של הרומן החדש שלו שאני מביא לחלל הזה היום, ואשר יחד יוצרות קריאה אל החושך, להצעה שאין להכחישה של הרשע. מ הלילה האחרון בחוף טרמור y הדרך הרעה למעלה האי של הקולות האחרונים... זכרונות של אבדון, פרידות מאולצות, חיים על הקצה ואירועים שהתרחשו לקראת הטראגי.
ניסיון משלי הוא תמיד נקודת מוצא טובה להקניית אמינות מוחלטת לנרטיב. מיקל סנטיאגו מכיר מרחבים כובשים ממקור ראשון באירלנד או בסקוטלנד וכך הוא משיג אווירה ומשאבים מכל הסוגים לכמה מעלילותיו.
לפיכך, הגדרת העלילה באי ההוא של הקולות האחרונים מובילה אותנו לחלק המרוחק ביותר של הממלכה הבריטית הישנה, האי האחרון סביב סנט קילדה, שמורת טבע אותנטית שבה תיירות שיורית ודייגי אחרונים מתקיימים בין שתיקה רק נשברת על ידי נפיחות הים הצפוני.
עם תחושת הזרות שהמרחבים הפתוחים מציעים לנו אבל רחוק מכל סימן לציוויליזציה, נתקלנו בכרמן, עובדת במלון, דמות שנתקעה מגורלה שלה לאותם חופים רחוקים. יחד איתה, הדייגים המעטים שמבינים בשטח זה כמקום אחרון בעולם מתמודדים עם הסערה שהביאה לפינוי האי.
ושם, כולם נכנעים לגחמה של סערה גדולה, כרמן ושאר התושבים יעמדו בפני תגלית שתשנה את חייהם הרבה יותר ממה שהסערות הגדולות ביותר יכלו לעשות.
כעת תוכלו לרכוש את הרומן האי הקולות האחרונים, ספרו החדש של מיקל סנטיאגו, כאן: