לכותרת הרומן הזה יש פירור. בידיעה שא סיפור הישרדות באמצע מלחמת העולם השנייה, הכותרת הזו מספרת לנו על האופי המחייב של החיים בנסיבות אלה, של אלתור כדי לשרוד, של החלטות עם סביבה עד החלטות אחרונות..., בקיצור, היא מרמזת כל כך הרבה שזה כבר רומן בפני עצמו.
ואתה מתחיל לקרוא. אתה בבלגיה, דצמבר 1944, ה קרב הארדנים. חיילים נאצים שחדרו לצבא ארה"ב מופקדים על טיפולה של רנה, נערה יהודייה, דווקא במהלך בריחת הצבא הגרמני. הזאבים במעצר הכבשים.
רנה, לילדה היה מזל שלא היה לה כל כך ברור לגבי המשמעות של מה שמצפה לה. הוא לא הפסיק להסתכל על החיילים שתכננו להוציא אותה להורג. היא בוודאי לא יכלה להעלות על הדעת מה זה אומר להפסיק להתקיים, להוצאה להורג, להתאבד.
לעיניה של רנה על השוטר שהצביע עליה הייתה השפעה בלתי צפויה. הירייה שלו בסופו של דבר מכוונת לבת זוגו. מעבר לשנאת היהודים, שנצרבה בדמיונו של העם הגרמני, והוחדרה במודע למוחם של החיילים הנאצים, גילה מתיאס בעיניה של הילדה מה משמעות החיים. החיים כתקווה בתמימות של ילדה לעשות עולם טוב יותר.
האמת היא שאנחנו לא יודעים מה עבר בראשו של מתיאס כדי לשנות את גורל הכדור, אבל משהו כזה בטח קרה כדי להפיל את החומה, מודע לאידיאולוגיה החזקה שלו. ומאז והלאה הכל משתנה. אנו מלווים את בני הזוג יוצאי הדופן במציאות כאוטית של הריסות וביזה, מול כל מיני נסיבות כדי לנסות לשרוד.
עתידם של מתיאס ורנה גולש בין הדפים בקצב קולנועי, טבעי ופשוט, עם שפה ברורה ומרגשת. הרפתקה אותנטית של רגשות שתגרום לך להאמין שוב באנושות מאז המלחמה והטרגדיה.
אתה יכול לקנות את הספר היום אנחנו עדיין בחיים, פיצ'ר הבכורה המפתיע של עמנואל פירוט, כאן: