זהו אחד מאותם חידושים ספרותיים לאספנים בלבד. גם בצורה וגם במהות. איזה סופר גדול ג'וזף רוט זה יכול היה להישמר כסקיצה לספר שיספר את ילדותו הקשה הובילה למצגת האחרונה הזו הרבה אחרי מותו בשחר מלחמת העולם השנייה, קורבן להתמכרותו לאלכוהול.
רוט הוא אחד מאותם מחברי מיתוסים, מקולל על ידי ההיסטוריה ונסיבותיה, במקום מקולל על ידי בחירתו שלו. יהודי באירופה הקדם-נאצית וקורבן לבעיות משפחתיות שונות בילדותו וגם בבגרותו, הגיע עד היום מכוסה בערפל צפוף על מציאות חייו.
ילדותו של היוצר מורכבת מנתונים מנוגדים מסוימים ובדיות אפשריות שסופר בעצמו. מסיבה זו, אולי תותים יכולים להיות היצירה המובהקת שבה יוכלו קוראיה למצוא מעט אור על חייו של המחבר בין הפרוזה שלו לבין יכולתו להתאים לכל מיני דמויות במצבים צלולים ביותר שבישרו את שקיעתה של אירופה בין אידיאלים לשנאה.
החזון שלו על הילד שהוא היה משמש לקידום עלילה שטופת נוסטלגיה לילדות מאושרת שמעולם לא הייתה כזו. כך, מרירות ופטליזם בסופו של דבר שולטים בכל. העט שלו מתאר דמויות מאותה אירופה בין המלחמות שהתקרבה לחלק הקיצוני השני של התקופה הגורלית הזו.
ברודי היא העיר שבה יוסף רצה להיות הילד המאושר. נכון שהוא חי וגדל שם בשנות חייו הראשונות, ומשם אולי קיבל את הרעיון של רבות מהדמויות שהציצו ליצירותיו העיקריות, אבל העיר ברודי הייתה באמת ערש עצבותו ארוכת הטווח.לאורך חייו ומשודרת בכתיבתו המנותקת, חסרת הבושה והמלנכולית.
אתה יכול לקנות את הספר תותים, הביוגרפיה הבלתי גמורה של ג'וזף רוט, כאן: