כשמוצג לנו רומן מסתורין עם גווני מתח של מותחן מהיבט יומיומי, אנחנו שוקעים עוד יותר בעלילה הספציפית שמוצגת בפנינו. זה מה שקורה ב ספר בבית השטן. ג'וליו טרנזי הוא בחור שגרתי עם חיים רגילים, רק יום אחד הוא שם את... איפה היה לו את הסיר (כמו שאומרים בצורה יותר מדיבורית). ג'וליו מוסר ממשרד הבנק בו הוא עובד ומוקצה לקסטרומנו, עיירה נידחת שבה מה שפחות נחוץ הוא סניף בנק. אלמלא הברונית המבוגרת אלאונורה דה סנטיס, שבאופן עקרוני נחלתה יכולה להצדיק את קיומם של עוד כמה סניפים.
ג'וליו מרגיש הרוס על כך שהוקצה לעיר ההיא שנשלטת על ידי תחושת הדקדנס של המאה התשע-עשרה. הבחור שעליו הוא משתלט, שנראה שהפיזיונומיה שלו הוספגה בעת העתיקה השלטת, מודיע לו על המשימה שהוטלה עליו. אבל מעבר למטלות האדמיניסטרטיביות או המסחריות, זה נותן רקע על הייחודיות המסוימת של כמה מקומיים מיוחדים מאוד, ומקרים מפחידים של היעלמות של אנשים שהניחו שהם משהו לא רלוונטי לאף אחד מהשכנים האחרים.
תחושת המוזרות שפולשת לג'וליו הופכת בהדרגה לתפיסה שלמה ומנוכרת על מציאות שנחנקת בהפסקתה, בקצב הבלתי אמיתי שלה, שבה נראה שהזמן חולף כמו המתנה לעבר המרושע.
במיוחד מכיוון שדמויות מסוימות כמו קוראדו, נכדה של הברונית, רודפות את התחושה האפלה הזו של רוע כלשהו. מה בחור צעיר כמוהו עושה בעיר ההיא? מה קורה לאותם מקומיים שהתמכרו לשגרה אומללה שהפך לספירה לאחור להיעלמותם?
סופר איטלקי ידוע מרקו רומנו הוא מציג את עצמו בפנינו כקול חדש לגמרי בספרות האיטלקית.
אתה יכול לקנות את הספר בבית השטן, הרומן החדש מאת רומנו דה מרקו, כאן: