במקרים רבים הדמות מתעלה ומתעלה על האדם האמיתי. יש מקרים, גם בהם האדם מסוגל לשכתב את ההיסטוריה שלו (אני כבר לא מדבר על המצאת תואר, משהו נפוץ מדי, זה יותר על לדעת למחוק רצועות, להחליף אותם בחדשים).
אלחנדרו קזבונה הוא אדם לא-יוגר למופת, מאלה שכמו נושא את ההיסטוריה של ספרד על כתפיו, מסופר לכל מי שרוצה לשמוע אותה מפיו, בחוכמה ובחוכמתו של מי ששרד הכל ביושרה ובעקרונות.
פעם אחת נשכר הנדבן המכובד דון אלחנדרו קזבונה, ויקטור בלמורל, כדי לחקור מה נכון ואיזו אגדה מרכיבה את הדמות, בצורה קצת אלימה. וויקטור מתחיל לצלול אל עברה של קזבונה.
חייהם של אנשים מסוימים נראים כמו פאזלים אותנטיים עם חלקים חסרים, שבלעדיהם הזמן חי כאילו מציץ לתהום של אי ודאות מכוסה על ידי הגיבורים. מה שהיה קזבונה קשור הרבה למציאות החברתית שבה הוא חי. המורשת הנסתרת שלו יכולה לשנות את המציאות של עולם עם יסודות רעועים.
תקציר רשמי: אלחנדרו קזבונה היה הכל בחיים הציבוריים הספרדיים: איש עסקים גדול, פטרון ודמות פוליטית (תחילה במאבק נגד פרנקו, מאוחר יותר כמנהיג פרלמנטרי במהלך המעבר). עדיין פעיל ורב השפעה בגיל כמעט תשעים, קזבונה מת במפתיע, בנסיבות לא ברורות, במהלך ארוחת ערב חגיגית בארמון המלוכה במדריד, לפני מבטם הנדהם של המלכים ואשתו השלישית הצעירה.
בצוואתו הוא משאיר מורשת משמעותית למכון המוקדש לקידום אתיקה עסקית. אבל לפני קבלתו, מנהל המכון מורה לחוקר ויקטור בלמורל לחקור באיזו מידה לקזבונה הייתה התנהגות אתית לאורך הקריירה שלו.
האם קזבונה היה איש למופת או איש עסקים חסר מצפון? שירתת פוליטיקה או שירתת פוליטיקה? איזה תפקיד שיחקת במותה של אשתך? אלו השאלות של חקירה שבה בלמורל יהיה מעורב הרבה יותר ממה שחשב. וילה-סנג'ואן פותח ברומן זה סדרה בכיכובו של עיתונאי שהופך לחוקר בזכות הידע שלו על נבכי ההיסטוריה של העיר.
עכשיו אתה יכול לקנות את הרומן דו"ח קזבונה, הספר החדש של סרחיו וילה-סנג'ואן, פה: