הספרות של שרה לארק היא פזמון ליופי, לאידיאליזציה, להשתלבות מאושרת של האדם עם הסביבה הטבעית ביותר ולחוסן מהאיחוד מחדש של האדם עם המערכת האקולוגית הבסיסית שבה ניתן למצוא אווירים חדשים איתם ניתן לטהר רעלים מהאזור. התנאים העכורים של הציוויליזציה שלנו.
ואין דבר טוב יותר לברוח מאותם סביבות מיושנות שבהן אנו חיים מאשר להתרחק לאותה ארץ של הענן הלבן כבר הפכה את האוטופיה הספרותית בין האקזוטיות השופעת לבין הניגוד של עולם שאנו מסתובבים בו פיזית כמטאפורה לצורך הנחוץ פונים לכיוון האיחוד.
אבל קריאות פילוסופיות פחות או יותר בצד, שנת הדולפינים מציגה בפנינו אופי פרדיגמטי חדש לקראת חיבור מחדש חיוני. היא לורה, אישה שעול ייעודה עוקב אחר דרך שונה מאוד מזו שהייתה רוצה לכתוב.
באותה מגמה חיונית רגילה, המכונה לפעמים משבר שנות הארבעים, שבה לא מעטים חושבים מחדש על מקומם בעולם, לורה מחליטה להשיק את האיפוס הזה לקראת המפגש עם הנתיב המקביל, זה שאליו משתוקקים בחלומות ומביטים בו. על ידי הצצה לחיים אחרים המאוירים בספרים או אפילו בטלוויזיה.
וכמובן שללורה היה הדמיון של היוצרת שלה, מרחב בניו זילנד שבו תוכל לפתח תשוקה ישנה לחיים מתחת לים ומי יודע אם היא אפילו תשליך סוגים אחרים של תשוקה קבורה באורח חייה הרגיל.
ההרפתקה הגדולה ביותר יכולה להיות ההתרחשות כאשר אף אחד לא מצפה ממך יותר מאשר להמשיך בשגרה. האתגר הגדול ביותר הוא לוותר על האינרציה של מה שיש ולהתמודד עם כל מיני פחדים, אשמה ורגשות שליליים אחרים כדי להתמודד עם חלום. אחרי הכל, ניו זילנד מתנשאת כמו אופק רחוק ללא זיכרון, שבו אף אחד מעולמה של לורה היום לא יכול להופיע כדי לייעץ או לתבוע נזקים.
לורה והחיים התחדשו מ -0 כאשר העבר שוקל ביותר. לורה וגילוי מחדש של תחושות מלאות בהרבה עם כל דופק חדש.
אם לאחר קריאת הספר הזה אתה לא מתחיל לחסוך לקחת ספינה לארץ הענן הלבן, אין לך לב.
כעת תוכלו לרכוש את הרומן שנת הדולפינים, ספרה החדש של שרה לארק, כאן: