שלושת הסרטים הטובים ביותר של ליאם ניסן

נפרדו בלידה, ליאם ניסן ו שון פן הם חולקים פיזיונומיה דומה שאפשר לעבור מדמות לדמות עם אותו שמץ של כריזמה שיובאה מהשחקן והועברה בחוכמה לגיבור התורן.

אולי במקרה של Neeson הדבר הכי משחקי לשחק כל מיני תפקידים במגוון של איפיונים פתוחים יותר. כמובן, כשזה מגיע לאישיות מורכבת יותר, פן מנצח אותו במפולת. אבל בחייך, השוואה היא תחביב מושבע שלי. מה מדובר הוא ליהנות משניהם בכל אחד מאינספור סרטיו.

לליאם, שיהיה האח המבוגר מעט, הקריירה שלו כבר נתנה הרבה. מהאקשן הכי תזזיתי ועד דרמה, ביוגרפיה ואפילו הומור. לזה של הנקודה הניתנת לגיבוש למרות המראה המוחץ שלה ממבנה גוף מרשים. אני בטוח אעזוב כמה סרטים נהדרים, אבל הנה אני הולך עם השלושה שהכי השפיעו עליי בקריירה שלו.

3 הסרטים המומלצים של ליאם ניסן

ללא זהות

זמין פה:

אני יכול את המתח הפסיכולוגי. זו הסיבה שהצבתי את הסרט הזה מלכתחילה. והוא היה אפילו יותר חזק במקרה הזה הודות למתח שבו ליאם ניסן משחק את האיש שאבד באפלולית הזיכרונות הבלתי אפשריים שלו.

נכון שזה טיעון פרוע, לפחות מלכתחילה. אבל העניין של ד"ר האריס משאיר אותך דבוק למסך עד שהוא מצליח להכיר לך כל סצנה, עם נקודת הבלבול הזו בין הפרנואיד למציאות שלאט לאט מורכבת כמו פאזל מוזר הודות למומחיות של ד"ר האריס עצמו.

מאחורי הכל עלילה עפה גבוה. ד"ר האריס הוא הכלי המושלם לעלילה פוליטית שבה יציבות העולם תלויה בחוט.

כשד"ר מרטין האריס מתעורר מתרדמת לאחר תאונה בברלין, הוא מגלה שאשתו לא מזהה אותו. וזהו שזהותו נדחקה על ידי אדם אחר. נבהל מהמצב, הוא מחליט לדווח על המקרה שלו לרשויות, שיתעלמו מהעניין. עובדה זו תוביל אותך לנסות לגלות באמצעים שלך מה קורה.

רשימת שינדלר

זמין פה:

לביוגרפיות יש תמיד היבט אפי, אגדי, שמעורר בי חלק ספקני, במיוחד לגבי הצורך בעיבוד קולנועי במקצבים ובווים. אבל לפי מה שנאמר, אוסקר שינדלר לא היה על פחות. אז, בין העובדות עצמן לבין התגלמותה של דמות כזו בסיפור דרך ליאם, עלינו להודות שהסרט גרם לשיער להזדקף.

קצת יותר משלוש שעות שבהן מתפרקים למה ואיך לשחרר אנשים מהיעדים הכי מצערים. תמיד מתוך הרשעה המתהווה של הגיבור על הצורך לעשות משהו כדי לעצור את הטירוף הנאצי. אותה מכת מצפון שמתגברת על הפחד מההשלכות. התקווה באדם המסוגל לסכן את חייו שלו להתמודד עם הקושי של עידן כה אפל...

הנוסע

זמין פה:

כשאתה מגלה את ליאם ניסן במותחנים שלו, הוא נראה כמו הכלאה בין ברוס וויליס והריסון פורד. ואז אתה מחשיב שהטובים ביותר עבור סוג זה של מותחן פעולה נראים מזדקנים. אני לא יודע של מי יהיה הממסר... בינתיים תמיד יהיו לנו סרטים כאלה כדי להנות בזמן שהגיבור סובל מקין כדי להישאר בחיים ולהישמר מפני נקמה אישיות מכל הסוגים.

מייקל מקאולי, ניסן שלנו, הוא איש עסקים נשוי באושר שעושה את הנסיעה הקבועה הביתה ברכבת בכל יום. יום אחד ניגש אליו זר מסתורי שמציע לו מאה אלף דולר בתמורה לאיתור נוסע מסוים ברכבת. יש לו רק שני רמזים: הכינוי של הנבדק והעובדה שיש איתו תיק. בקרוב האיש יהיה מעורב בקנוניה פלילית המאיימת לסכן גם את חייו וגם את חיי יקיריו.

פוסט דרג

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.