שלושת הסרטים המובילים של ג'ניפר לורנס

שחקנית שאוספת רישומים פרשניים כאילו מעלתה הזיקית היא משהו שקל ליישם. אין ספק שג'ניפר לורנס תשמח במאי גדול של פעם כמו היצ'קוק. כי בו אנחנו יכולים למצוא את הרקע הבלתי חשוד שהקולנוע תמיד מחפש כגורם הפתעה. משהו כמו גילוי קרעים בלתי צפויים מתוך ההנחה הקלה ההיא של כל פרופיל פסיכולוגי שמוצב לפניך.

שם טמונה מהות הפרשנות. אבל אף פעם לא מזיק להיזכר בו מול כמה פרצופים מותשים בנוסחאות החוזרות ונשנות שלו לכל סרט חדש כמו פרקים של פאנזין. לורנס, לעומת זאת, עושה שימוש בכל דבר, הפיזיונומיה שלו, הריקטוס המשתנה שלו ואפילו המחוות שלו. כשאנחנו מתקשים לזהות אותה בהופעותיה השונות, זה בגלל שהיא משיגה את המימיקה המרתקת וגם מטרידה אותנו.

מצד אחד, השחקנית הזו ממוקמת על הסף הזה שבין קסם וניכור. כי עד שהוא לא לוקח את המושכות לתפקיד שלו אתה לא יודע לאן הוא יכול ללכת. טבעיות שעושה את כל הסרטים שהוא עובד על הוק לקראת מציאות מוחלטת.

אין סרט של לורנס שבו לא מסיימים בתחושה הנפלאה שהעלילה התפתחה בתבנית של ספונטניות. משהו שלמרות שהוא לא יכול להיות נכון בגלל ההידוק של התסריטים, הוא בו זמנית קונטרפונקט הכרחי שנותר בידיים של שחקנים ושחקניות טובות כמו לורנס... אתה בטוח מבין אותי.

3 הסרטים המומלצים ביותר של ג'ניפר לורנס

נוסעים

זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:

עולם מערכות היחסים הזוגיות שנלקח לתרחיש מרתק שבו הניכור, הניכור והקוסמוס האינסופי המשתרע מעבר לספינה בה מתגוררים הגיבורים, משבשים הכל.

ולא, הסרט בהחלט לא עוסק ביחסים זוגיים עם הקצוות המחוספסים והחיכוכים היומיומיים שלהם לניצוצות שונים של תשוקה או קונפליקט. העניין הוא בהזדמנויות לאלמוות במרחב מאיים שבו הכל מתקדם אט אט לעבר משימה להצלת האנושות.

האדם מתמודד לבדו, בצורה מאולתרת, עם הנצח. וההחלטה שלו לחלץ את אווה מהקפסולה שלו כדי ללוות אותו ברגע שהקפסולה שלו נכשלה ככלי רכב ששמר אותו במצב שינה לכוכב חדש...

השקר הגדול התפשט כמו כתם בין מערכת היחסים שלהם. עד שבסופו של דבר האמת פורצת דרך והאהבה מתועלת לשנאה. והכל יכול לקרות אז, כשהעד היחיד הוא ברמן אנדרואיד שאולי יחיה את כולם. סרט מרתק עבורי

אל תסתכל למעלה

זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:

מדענית בשם קייט דיביאסקי (ג'ניפר שלנו) שמגלה סלע גדול לכיוון הפלנטה שלנו. אידיוט מטורף, לפי שאר העולם שאין לו זמן לחשוב על אפוקליפסה או במונחים של היעלמות כמו דינוזאורים. כוכב השותף שלך, דיקפריו (ד"ר רנדל מינדי) כמנהל החקירה

לקייט אין ברירה אלא להתפטר בעצמה. הסלע ישא את שמו ונראה כי האבדון נושא את שמו לשאר העולם. כי בסדר, טוב, אולי אנשים יודו שימינו ספורים. אבל במקרה כזה, למה להסתכל למעלה?

בזמן שד"ר רנדל צובר ביטחון ופופולריות, החוקרת קייט דיביאסקי מתרחקת מהלב, מנקודת ההחלטה שמערבת אפילו את הנשיא עצמו של ארצות הברית. וכך אנו רואים אצל לורנס את הנקודה האולטימטיבית של ריאליזם. היא היחידה שרואה כמה מעט נותר מהעולם ומתמסרת להרפתקאות חדשות שבהן היא משאירה את המדע מאחור ופשוט חיה נפלא בחיי היומיום.

עבור אחרים יש את התהילה של טלוויזיה, ראיונות, התכנסויות וסקס חולף עם מגישות בפריים טיים תמיד מודאגות יותר ב-Share מאשר בבום של הסלע.

אפילו עם דיקפריו המפלצתי כשותפה לריקוד, ג'ניפר היא זו שכובשת את כולנו עם הוויתור הזה כאופציה היחידה מול עולם חובב טבורים, שהפך לממים ברשתות חברתיות ונמסר לבירות המסוגלות למכור את היתרונות של הסלע כשהוא מגיע לכדור הארץ הפך לווריד של טוב מינרלי...

הצד הטוב של הדברים

זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:

אני אוהב יותר את לורנס כשהיא מזמינה אותנו לצד האפל והפראי שבו הכל יכול לקרות. ואולי כדאי שאבחר באמא! (לְיַד חוויאר בארדם) להצביע על ההוראה האותנטית של השחקנית הזו בקרבות הדרמטיים ביותר. אבל אם זה עניין של יצירת קומנדיום של מידות טובות, הבה ניגש גם יותר קומי מול קבר פתוח. כמובן, יש זרם תת-קרקעי של טרגדיה, כמו התעוררות מחודשת של עוף החול בלב העלילה. אבל זה שההומור נכנס בצורה טובה יותר, לאחר שחש את הדמעות או הכאוס.

עם נקודת העלילה הפרועה שלהם, לורנס וגם בראדלי קופר מסוגלים להפוך אותנו עוד יותר אמינים לגבי הזדמנות שנייה, או לגבי שלווה שמחכה להיחשף כמו בתיבת פנדורה שהיא החיים עצמם...

לאחר שבילה שמונה חודשים במוסד לחולי נפש על תקיפת אהובתה של גרושתו, פאט (בראדלי קופר) חוזר עם בגדיו לגור עם הוריו (רוברט דה נירו וג'קי וויבר); מאובחן עם בעיות נפשיות, עליו לבקר פסיכולוג מדי שבוע, ויש לו צו איסור פרסום משטרתי מאשתו לשעבר. נחוש בגישה חיובית ולזכות בחזרה בגרושתו ניקי, עולמו מתהפך כשהוא פוגש את טיפאני (ג'ניפר לורנס), בחורה שיש לה גם בעיות פסיכולוגיות.

ואז, פאט מגלה הזדמנות לתקשר עם ניקי דרך טיפאני, כשהיא מציעה למסור מכתב לניקי, אם בתמורה הוא יסכים להיות בן זוגה בתחרות הריקוד הקרובה. למרות חוסר האמון ההדדי הראשוני, בקרוב יתפתח ביניהם קשר מיוחד מאוד שיעזור להם למצוא את הצד החיובי של הדברים בחייהם.

סרטים מומלצים נוספים של ג'ניפר לורנס

דרור אדום

זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:

אני בוחרת בסרט הזה כעוד סרט נהדר לראות כי בו השחקנית כובשת אותנו בקור כאילו מעולם אחר. ולעיתים ג'ניפר מאשימה את דומיניקה, דמותה, בניכור שנע בין מבט שנראה כאילו חודר את המציאות בכל עת ועד תנועות תנועות שגורמות לנו להאמין לערך הנקוב שהיא עלולה להיות ישות עצלנית. פעם אחת להתגבר על רגשות ואפילו כְּאֵב.

דומיניקה היא צעירה רוסייה שגויסה לצוואתו להפוך ל"דרור", כלומר פתיינית של השירות החשאי הרוסי. למרות התנגדותו לאבד את זהותו, הוא הופך לאחד הטובים ביותר. המטרה הראשונה שלו תהיה נייט (ג'ואל אדגרטון), האחראי על סוכני CIA שהסתננו בסוכנות הביון הרוסית. ספירלת המשיכה וההונאה לה הם יהיו נתונים לאיים על ביטחונם ושל ממשלותיהם שלהם.

4.9 / 5 - (15 הצבעות)

2 תגובות על "שלושת הסרטים הטובים ביותר של ג'ניפר לורנס"

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.