שחקנית שהחלה את ההמראה של הגויה הבינלאומית שהוקמה ב-2022 (סוחפת לבית) ואחת השחקניות הגדולות בכלל אם נצמד להכרות הכי אקדמיות. ה השחקנית האוסטרלית קייט בלאנשט יש לו הכל, תדמית ומתנה, כדי להעניק לדמויות שלו את הגיבור הזה שמושג רק כשכוכב גדול מכניס את עצמו לעור היום.
באופן מוזר, השחקנית הזו הופכת לתוספת האחרונה לשלל השחקניות אלמודובר זה מקנה את הבולטות ששחקניות לא תמיד משיגות ברגע שהן מגיעות לגיל מסוים. בעיקרון בגלל דעות קדומות וסטיגמות שלא מתבטלות לגמרי בעולם של קולנוע שצריך להוביל בשוויון (למשל, זה יכול להיות פרס מאוחד לשחקנית הטובה ביותר, ללא כל משוא פנים, כמו גם רעיון).
באופן פרשני קפדני, בלאנשט בולטת בכושר הגימור הזה שעושה אותה מסוגלת לכל מוטציה מאחד מסרטיה לאחר. קייט בלאנשט לא חותרת לעצמה או נאחזת בתפקיד ספציפי כי בכל הופעה חדשה היא נולדת מחדש כשחקנית חדשה שלוהקה לחלוטין לתפקידה. סגולה ראויה לשבח כמו קנבס ריק שעליו לייצג כל מה שתרצה...
3 הסרטים המומלצים ביותר של קייט בלאנשט
הִמנוֹן
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:אפילו בחלומותיו הפרועים ביותר הוא לא יכול היה לחשוב פטרישיה הייזמית כדי שקרול שלה תתעצב תחת הנוכחות החיננית של קייט בלאנשט. זה לא אומר שלרומן של הסופר הא-חברתי אך המבריק הזה אין מספיק מהות. אבל זה שהקולנוע המתומר היטב מצליח להתעלות על הסביבה של המדומיין כדי לקבל רלוונטיות נוספת.
בסרט זה אנו משחזרים את החששות הישנים שעוררה בזמנו האהבה בין נשים. אלא שבתפקידה כלסבית מוגבלת על ידי הנסיבות, קרול של בלאנשט גורמת לנו להרגיש במידה רבה יותר את התחושה של מה שאסור על ידי המוסר הרווח החודר לדמיון החברתי בכוח ההכחשה.
צריך רק ניצוץ כדי שכל בלימה רגשית יקפוץ באוויר. מפטרישיה הייסמית' שפתחה את נשמתה ולקחת את הניסיון שלה כנקודת מוצא לרומן, ועד קייט בלאנשט שהופכת את המפגש עם תרז לנקודת האל-חזור, הווידוי המצועף שבסופו של דבר הוא צעקה.
תשוקה שהופכת מוזרה לאישה המאוהבת. געגוע שבאותו הזמן הוא ניכור המובא כולו בהקשר של המצב החברתי של תקופה. סרט נהדר שבו קייט בלאנשט זוהרת ומעבירה את המחויבות הראויה לכל צורה של אהבה.
הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:הזמן המוזר של בנג'מין באטון הוא לא רק הזמן שלו. כי בצד השני של דרכו ההפוכה בעולם נמצאת דייזי פולר מסוימת בגילומה של בלאנשט שאולי תוכל לבטל את הלחש של בנג'מין. ולו רק בגלל יכולתו להפוך את הרגע לנצחי. בדיוק מה שהפרשנות של בת זוגו לריקוד הייתה צריכה, בראד פיט, בדרמה הזו על מה שחיו, ברעיון המלנכולי של ארעיות הכל.
השעון נעצר ברגעים שבהם שני הגיבורים חופפים להתמודד עם הפאר שלהם כהתנגשות כוכבים. וכך הסרט מלא באותם ניואנסים שרק שחקנים גדולים משאירים כחותם מסוים מעבר להנחיות הבימוי.
כמובן, המטאפורה, האלגוריה על הנעורים כזמן שאינו חוזר, בין אם נראה בהתפתחותו הטבעית ובין אם כנקודת מפגש אחת, הופכת רלוונטית יותר אצל שני שחקנים איקוניים. ללא ספק הסרט היה צריך את שני השחקנים האלה כדי להעביר במלואו את יופיו של הארעי. זו הייתה הכוונה וזו המהות של הסרט. גרסת קרפ דיים של אהבה בלתי אפשרית כאשר הרכבות נמצאות בכיוון אחד ואחת חזרה...
סמטת הנשמות האבודות
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:כל גרסה מחודשת מוצאת את השונא שלה. זה נורמלי מכיוון שכולם עושים אידיאליזציה לסרטים האהובים עליהם למרות ההוכחות שהאמנות השביעית תמיד מנצחת באמצעים נוספים וטובים יותר. אבל הסופר מעולם לא ראה את הסרט המקורי ולכן ההנאה אינה מותנית בכלום.
סרט בו אנו מגלים בלאנשט עם היבט קומי מסוים שאולי גרם למאמץ נוסף לפיזיונומיה שלה ולתנועותיה הנוטות יותר להיבטים של דרמה עמוקה. אבל עם המתנה הזיקית שלה, הכל בסופו של דבר נמרח בפרשנות שלה ל-10. אחרי שייצגה אישים מהחיים האמיתיים בעיבודים הקולנועיים הנכונים שלהם, הכל היה אפשרי עבורה.
הליווי של בראדלי קופר, עם הריקטוס הפיקרסקי שלו של חיקוי קל עם כל נייר עם נקודה נוכלת מודרנית, עוזר לאפיון מותאם לצורך. בין השניים גובים חשבון מושלם על הרימייק שלא מזמין אתכם לגלות מקוריים כי הוא לא משאיר רווחים או רווחים.
במה שציינו קודם כסגולה הגדולה של בלאנשט, יכולתה הבלתי מובנת למוטציה, בסרט הזה היא מתהדרת בזמנים שונים. תחכום או היסטריון. ה אישה קטלנית או האישה על סף התמוטטות עצבים, אולי מתכוננת לאלמודובר 😉 וריאציות שנערכה לשלמות על ידי השחקנית הגבוהה ביותר הזו.