העשור המבעבע של שנות השישים ברוב העולם המערבי לא היה כך בספרד שהפרנקואיזם היה כבד במשך עשרות שנים. בזמנו כבר סקרתי את הרומן «היום גרוע אבל מחר שלי«, מאת סלבדור קומפאן, ואשר הציג את המרחב המצומצם של המציאות הספרדית באותה תקופה.
במקרה זה ספר ליל אמש, Bea Cabezas מתייחסת לאותה תקופה היסטורית אבל מזווית אחרת, זו שהשפיעה על נשים, לפמיניזם מושתק באותה ספרד אפורה, שבה נראה היה שנשים רגילות לגורלן הביתי.
אנה היא אישה צעירה שעובדת בדיאריו דה ברצלונה כסטנוגרפית. משימתו העיקרית היא לסייע לאדוארד, עיתונאי מתחיל. יחסי העבודה של הדמויות הגבריות והנשיות הללו נולדים שיכורים מההנחיות החברתיות המסומנות, מהתפקידים שנקבעו ומהיררכיה המתאזרחת כשלעצמה.
אדוארד מגלה באנה אישה מוכשרת לעיתונאות. אולי בשל מעמדו הזמני כעל מקצוען בטרייד, הוא מקבל את יכולתה של אנה לתפקד ולתקשר איתו כמעט כשווה. ויחד הם יוצאים למשימה של השתתפות בניסוח סדר היום התרבותי. הם מראיינים מוזיקאים אירופאים ומספגים את המציאות האחרת בפירנאים למעלה.
אנה מגלה בעיתונאות מסירות, קסם, מקצוע מתוסכל מעצם היותה אישה. המרד שלה מתעורר אז בעוז, היא מנסה ללכת הכי רחוק שאפשר ולהרים את קולה בחיפוש אחר שוויון והכרה ביכולות העבודה של נשים.
היחסים עם אדוארד לא תמיד נעים בנתיבי ההבנה והתמיכה. הוא נמצא בעמדה נוחה שהוא לא עומד לדין. בכוונתו הקבילה לשגשג בגילדה אין מקום למעורבות בעניין האבוד של אנה, החיכוכים תכופים וחילוקי הדעות מסומנים.
אבל אדוארד מקשיב לאנה, לפחות הוא מסכים להזדהות איתה, ומבין את העוול שתלוי באנה ובנשים בכלל. בקיצור, עלילה שמכניסה אותנו לאחד מאותם מאבקים מיוחדים שהוא הוסיף להריון ולגרום לשינוי.
אתה יכול לקנות את הספר ליל אמש, הרומן החדש מאת Bea Cabezas, פה: