מהו האיחוד האירופי? אם בשלב כלשהו היה אופק כתגובה ברורה כלפי איחוד כלכלי, פוליטי וחברתי, הזמן היה אחראי להשמדת (או לפחות הטלת ספק בכדאיות) רבות מהאמירות שיפותחו לאורך זמן.
האם השתנינו כל כך הרבה? מה שהוקם בלהט עממי, איחוד שיחזק אותנו, בסופו של דבר התרעם על משברים, חוסר אמון, כישלונות והתקפות המעוניינים בערעור יציבות.
ושאלה חדשה: איך לכתוב רומן על האיחוד המוזר הזה בסגנון של נישואי נוחות?
הדבר הטוב ביותר לעשות הוא ללכת ללב אירופה, בריסל. הבירה עם שאיפה של מגדל בבל חדש שבו כל אחד, בשפתו, מנסה לכפות את שלו, מה עם שלי?
וכאן, בבריסל, אנחנו מתקרבים למנגנון החיוני של אירופה שיום אחד חתם על נישואיה. איך יכול להיות אחרת, אנחנו מגלים עד כמה המנגנון הזה חורק, אבל גם מוצג לנו סכום מעניין של סיפורים בחמישה ענפים.
התנהלות אירופאית בבריסל היא מצב מוזר של חסר אזרחות, ברית, מעין דיוטי פרי שסוטה מהנורמות של עצמה אך צוללת לכאוס.
כך, רוברט מנאס נהנה מאותה בריסל רגועה בעין ההוריקן, שבה פוליטיקאים, יועצים, מדעני מדינה ואנשי עסקים מרכיבים סוג של חיים בנפרד.
עם נגיעות הומור שמתאימות באופן מושלם למקום המפגש הפרדוקסלי הזה שנקרא אירופה, מנשה משתמש בדמויות שלו ובחמש עלילות שלו השזירות כדי להתמודד עם הכל מהאנושי ועד הפוליטי, מהאתגרים הגדולים ועד הקונפליקטים הגדולים.
זה מוזר כיצד נראה שאירופה לפעמים מתפרקת כלכלית מקיצוניות כמו ברקזיט בו זמנית כשהיא מתעקמת מהסתירה של לאומיות שרוצות לזכות ולפרק מציאות חברתית ופוליטית גדולה יותר ועדיין להשתלב במערך רחב הרבה יותר כגון זה אירופה.
אירופה היא אחת מאותן סתירות גדולות שאפשר לכתוב עליהן אלפי סיפורים. לעת עתה, אני מזמין אתכם ללכת לאיבוד בבירת אירופה, עיר שמכילה את הקסם של אירופה ההולכת ומטורפת זו מכולם.
עכשיו אתה יכול לקנות את הרומן "הבירה" מאת רוברט מנאס, כאן: