המציאות עולה על הבדיון. מכאן שבמקרה זה, זינקתי בנטיית הקריאה שלי לרומני פשע, היסטוריים, אינטימיים או פנטזיים, להציג את עצמי במלואו בפוליטיקה ואקטואליה, מעין מדע בדיוני עם נגיעות של מותחן שבו האזרחים מדפדפים בין הדפים מתוך מדי יום בין פליאה, ייאוש, סטואיות, ניהיליזם, ניתוק וכל התחושות השליליות שרוצות להוסיף לכל מה שמקיף את הפוליטיקה במדינה הזו.
ישו סינטורה מציג בפנינו פנורמה מורכבת, פתוחה מאז נפילת הדו -מפלגתיות האחרונה. מרחב פוליטי חדש שבו מנהיגים נעים בין אי וודאות, פאניקה, בגידות, חוסר תנועה, אלתור ומינונים גדולים של בורות לגבי העתיד הפוליטי המיידי בסטטוס קוו שמעולם לא היה משתנה כל כך.
כמו בסרט עלילתי מלודרמטי, רג'וי שורד הכל וכולם. הצדדים החדשים מנסים למצוא את מקומם בעוד שהעיתונות המסורתית מעמידה אותם גם יום ביומו. התוצאה הכי "מתמטית" של הכניסה למשחק החדש היא שאין כיסאות לכל כך הרבה חמור. מכאן שבאים והולכים של בגידות, הופעתם המקרית של מקרי שחיתות. הכל ימשיך בכסא (הם כמו ילדים במשחק הישן, זוכר?).
בין 2014 ל 2016 יש שרשרת שלמה של אסטרטגיות אד -הוק שבעזרתן מנסים הצדדים הישנים להנציח את המערכת שמאכילה אותם כל כך הרבה שנים. המציאות עמוסה במקרי שחיתות, הכתר מופיע במצוקה מלאה, הלאומיות משיבות כוח. הנסיבות דורשות צעדים קיצוניים. אמצעים המשמשים כישוף בקרב אלה של תמיד מול האיום של החדש והלא נודע.
ספרד נעה במעין מצב יוצא מן הכלל כדי לעצור את ההתקוממות של האויב של הציבור ושל גורמי המבוססים.
לאור העובדות יתכן שזה לא היה כל כך רציני. הדברים עדיין במקום. האנשים ממשיכים להיות מרומים לפוסט-אמת והפוליטיקאים ממשיכים להתגבר על האמת האחרת, זו ששורדת כמיטב יכולתה הקידומות, התקיפה המתמשכת של כל העיקרון והרס עצמי.
לשרוד, זהו. רג'וי כניצול, לא בגלל התכונות שלו, אלא לצרכים הכלליים של הפוליטיקה הישנה. הפרק הבא ... מחר.
כעת תוכל לרכוש כאן את Conspiraciones, ספרו האחרון של העיתונאי ישו סינטורה: