מפת החיבה, מאת אנה מרינו
מי לא חי סיפור אהבה אסור? ולו רק בגלל שכל אהבה תמיד פוגשת איזושהי אי הסכמה אפילו מקנאה גרידא. נכון שפחות ופחות קורה שמה שאסור מוגבל לחופש המיני, באופן טבעי. אבל תמיד יש טאבו...
Juan Herranz
עם המים סביב הצוואר, מאת דונה לאון
לעולם לא מזיק לטבול את עצמך בסיפור חדש של דונה לאון האמריקאית ואוצרתה הבלתי נלאה גואידו ברונטי, מישהו שהסופרת הופכת את תשוקתה לאיטליה של נעוריה. ואני אומר שזה אף פעם לא כואב כי ככה נוכל לשחזר את הברק הישן של ...
כמה אהבתי אותך, מאת אדוארדו סצ'רי
אין משולש אהבה רעה אבל פוליאמוריה לא מובנת. מה שקורה הוא שאם הדו -קיום בין שניים יכול להיות מבחן לקמוס, לאחר השלב הראשוני של התבוננות; זה שנשמר בקופסת הריח שלו של שלושה לבבות שהיכו באהבה יכול בסופו של דבר להישמע כמו הר געש שגשג ...
הדרך הארוכה הביתה מאת לואיז פני
הסופרת הקנדית לואיז פני ממקדת את הקריירה הספרותית שלה במראה ההיא בין מציאות לבדיה, שם היא פוגשת את גיבורה המובהק ארמנד גמאש. מעטים הסופרים הנאמנים כל כך לדמות בביבליוגרפיה שנמסרה לעיצובים של גיבור יחיד וגדול במהלך ...
שמי ימיך, מאת גרטה אלונסו
אם לא הספקנו עם הסופרת המסקרנת כרמן מולה, כעת אנו מכירים גרטה אלונסו שגם מושכת את האנונימיות כסגולה מוזרה בקנוניה עם הז'אנר השחור שבו העבודה צונחת. באופן הגיוני נוצה לא ידועה המתחקה אחר תכונות השם בלבד ...
וג'וליה אתגרה את האלים, על ידי סנטיאגו פוסטג'ילו
מבחינה היסטורית, ג'וליה דומנה חיה את תקופתה המפוארת כקיסרית רומאית במשך שמונה עשרה שנים. בתחום הספרותי, סנטיאגו פוסטג'ילו הוא זה שהחזיר אותו לירוק הדפנות (מעולם לא הביא את הדפנה כסמל רומאי לניצחון בהצטיינות), ואגב להפוך לנשית ...
כמה ימים בנובמבר, מאת ג'ורדי סיירה אי פברה
פרק אחד מתוך סדרה המצביעה על ביבליוגרפיה גדולה של סיפורת ככרוניקה ואינטהיסטוריה של התקופה ההיסטורית האפורה מהמלחמה שאחרי האזרחים ועד לדיקטטורה הנרחבת של פרנקו. תקופה המאפשרת הרבה היסטוריות בהן ג'ורדי סיירה אי פאברה מוצא את המסגרת המושלמת להפיץ את ...
הקיץ האחרון של סילביה בלאנש מאת לורנה פרנקו
תמיד יש סיפור, עלילה שמסמנת את זה לפני ואחרי. לפחות במקרה סמלי של סופרת בעלת איכות ונחישות כמו לורנה פרנקו. ורבים חושבים ש"הקיץ האחרון של סילביה בלאנש "הוא הנטייה שמסמנת בעליל כלפי מעלה ומצביעה על ...
שתי אחיות, מאת דוד פונקינוס
מכיוון שחבורת האותנטיות כל כך ראויה לשבח היום ומבדילה את הסופרים המשרתים את כרוניקה של ימינו מתוך כוונה להתעלות מהאוונגרד, דיוויד פונקינוס משקיף אל מרפסת החידושים עם הרומן הזה של שברון לב שהפך לתהום קיומית, ...
הפסיכולוג, מאת הלן מבול
שהפסיכולוגיה עוברת דרך ארוכה במותחנים או ברומני פשע ניכרת במקרים סמליים כמו תומאס האריס וחניבעל שלו או ג'ון קצנבאך כשהפסיכואנליטיקאי שלו מבקר מחדש. אז בפעם הראשונה המבול של הלן יתחיל ברומן פשע ראשון על ...
אל תבכה לנשיקה, מאת מרי היגינס קלארק
לפעמים "פוליטיקלי קורקט" מפזר את המראה שלו של "צנזורה". וכבר לא יודעים אם זה לא יהיה בסופו של דבר הראשון אלא השני. כי אם הכותרת של הרומן האחרון של מרי היגינס קלארק נקראת "נשק את הבנות ותגרום להן לבכות", כשזה מגיע ל...
טיירה, מאת אלוי מורנו
עם ויטולה הנרטיב המפתיעה, הבלתי ניתנת לזיהוי ותמיד מגנטית בהצעותיו הנרטיביות, אלו מורנו מזמין אותנו ברומן שלו טיירה לסוג של דיסטופיה שבסופו של דבר מתחברת לתוכניות ריאליטי בטלוויזיה. מכיוון שהתעלמות מהסחף הוורוד של תוכניות מסוג זה, החיים ב ...