באופן מוזר, התעניינתי בספריו של רפאל רייג עם עותק של Blood in Gush שהגיע אלי מההוצאה "לשון סמרטוט" עם דפים מודפסים מבולגנים. מכיוון שהטענה שלי מעולם לא נענתה, בסופו של דבר שמרתי אותה בספרייה.
מאז אותו ספר ישן נתקלתי מדי פעם בסיפורים חדשים של הסופר הייחודי הזה. ועכשיו אנחנו מקבלים את הרומן שכאילו מכיל יותר השתקפות אוטוביוגרפית, ולו רק בגלל התרחישים האפשריים כל כך משותפים לאלו של המחבר לפי דורות וחוויות...
לאחר אירוע תרבותי מפגיש את חבריו לסטודנטים באוניברסיטה, המספר עושה את סיכום הדורות האירוני שלו ונזכר בשנות הסטודנטים שבהן כולם האמינו שהם "גאונים ועדיין בני אלמוות".
הוא גם מזכיר את הרפתקאותיו הרבות שניתנו להנאה הנמרצת של קריאה וכתיבה, שתייה ויציאה עם בנות, הן במדריד דה לה מובידה והן באוניברסיטאות בצפון אמריקה שבהן למד ועבד.
אבל בניגוד לאותו אושר ללא מס, ועם הלהיטות להתפרסם או לבחור באנתולוגיה, זיכרונו מחזיר משהו לא צפוי ועמוק יותר: דיוקן חד של המשפחה, ובעיקר של הוריו, שלפניהם - עכשיו הוא מבין - המספר בסופו של דבר נותן את המידה של מי הוא רצה להיות ומה הוא בסופו של דבר.
וכך הרומן הזה, הנקרא בלהט, לוקח אותנו מווידוי להומאז', ומהדיוקן הבלתי נשכח של תקופה ודור, לזה של משפחה ויחיד.
עכשיו אתה יכול לקנות את הרומן "אהבה בטרם עת", מאת רפאל רייג, כאן: