במסווה החביב ואפילו הביתי שלו, גיירמו דל טורו מסתיר יקום יצירתי שמוצא בפיקציות המסוימות שלו את הערוץ הטבעי שממנו הוא עולה לבסוף על גדותיו. הז'אנר הפנטסטי זמין, בידיו של הבמאי הזה, כהימור מנצח להגיע לרמות פופולריות גבוהות יותר מזו של מעריצי הז'אנר בלבד.
כי פנטזיות גדולות נגישות יותר אצל מישהו כמו דל טורו, מבלי להיכשל להדהים בהתלהבות שלו. בדיוק כפי שהם גם מסנוורים את ציבור הקולנוע הגדול ברקע שלהם שמצביע על מוסר השכל, מטאפורה או אלגוריה של כמה מאותן מהויות אנושיות שנשכחו בציוויליזציה הנוכחית שלנו. כמובן, כשלא אכפת לו להפחיד אותנו עם עוד איזו פנטזיה מפחידה ומטרידה או מתחיל בגיחה חדשה לתוך נואר תקופתי.
אבל זה שבנוסף לשור הוא עובדה אמיתית של קולנוע כי היצירתיות שלו נובעת מעצם לידתו של התסריט שלפעמים אפילו זה הופך לרומן. באין ספור הזדמנויות, הוא זה שכותב את הסיפור לניצוח, תפקיד בתזמורת של איש אחד שכמובן גם הוביל אותו למשימות הפקה בסרטים רבים אחרים.
3 הסרטים המומלצים המובילים של גיירמו דל טורו
צורת המים
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:הפנטסטי מוליד כל מיני רגשות. ראשית, כי זה מחזיר אותנו לילדות; שנית, כי זה גורם לנו להתקרב לעולם בעיניים חדשות; שלישית, כי הדמיון הוא רב עוצמה, אפילו לתקוף את הרגשות שלנו כאשר יש לו זוהר כזה. זה מה שקורה עם העלילה הזו.
שוכן בעיר בולטימור במהלך המלחמה הקרה, במרכז המחקר של אוקאם וחלל, שהגיע אליה לאחרונה על ידי הוויה יוצאת דופן ככל שהיא בעלת ערך: אדם דו -חיים שנלכד באמזונס. להלן סיפור אהבה רגשי בין ישות זו לאחת מנשות הניקיון באוקאם, אילם ומתקשר עם היצור באמצעות שפת הסימנים.
יצירה זו שפותחה מהרגע הראשון כמהדורה סימולטנית פורצת דרך (אותו סיפור ששוחזר על ידי שני אמנים בתקשורת העצמאית של ספרות וקולנוע), שוזרת פנטזיה, טרור והז'אנר הרומנטי על מנת ליצור סיפור המהיר בקצב מהיר על הנייר כפי שהוא על המסך הגדול. התכונן לחוויה שלא דומה לשום דבר שקראת או ראית.
סמטת הנשמות האבודות
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:אני לא יודע למה. אבל זו כותרת שמעוררת אותי רואיס זאפון. זה יהיה בגלל האיזון בין המוחשי לבלתי ניתן להשגה עם נימות מלנכוליות. הנקודה היא שגם בסיפור הזה אנחנו חוזרים לתקופה קודמת אבל כמעט אפשר להגיע אליה מאיזה תמונה או עיתון ישן. העבר ההוא שניתן להגיע אליו בזיכרון של סבא וסבתא שלנו, שבו הכל ערפל ומגע קל של צבע בקושי מורגש בין הערפל והאפור של הימים החזקים והקשים ההם.
גיירמו דל טורו מעז הפעם עם עיבוד מחודש. רק בקריירה הענפה שלו ממילא הוא יודע לנצל משאבים חדשים כדי לקבל יותר מיץ מהרעיון המקורי. יש הרבה רובין הוד, שאפשר להזדהות איתו בהרפתקה של הנוכלים שמתפרנסים בניסיון לגנוב חלק מהמזל הטוב שתמיד מלווה את העשירים.
הנקודה היא שהנושא תמיד יכול להתפתל כשפעם אחת הוא הולך כשורה ונמשך בניסיונות חדשים. עד שהעניין יוחשך על ידי שאפתנות, הונאה..., התפאורה המושלמת עבור הבמאי לספק את הסחף המטריד הנוסף הזה. סרט שנולד באיטיות עקב שינויי קלפים בקאסט השחקנים (אולי בגלל זה שני סרטי גיירמו דל טורו חוברו יחד בין 2021 ל-2022.
מבוך הפאן
זמין בכל אחת מהפלטפורמות הבאות:טרגדיות אינן קורות אותו הדבר מנקודת המבט של מבוגר או ילד. אין ספק בכך. השאלה היא מהי הפרספקטיבה האמיתית ביותר. כי בתפיסה הסובייקטיבית של איך עובר זמן העליבות המוסרית והקושי הכלכלי שלאחר המלחמה, לפחות הילד מנסה לשמור על הטוב ביותר. ואפילו ברעב ובנטישה, כמו זה של השדכן הקטן, איום המוות יכול להפוך את עצמו למה שהוא בעצם חייו של כל אחד, הרפתקה בלתי נמנעת שיש לסחוט אותה ביסודיות.
שנת 1944, ספרדית לאחר המלחמה. אופליה ואמה, כרמן בהריון, עוברות לעיירה קטנה שבה הוצב בעלה החדש של כרמן, וידאל, קפטן אכזר של הצבא הפרנקואיסט, שהילדה אינה חשה אליו כל חיבה. המשימה של וידאל היא להרוג את חברי ההתנגדות הרפובליקנית האחרונים שנותרו חבויים בהרי האזור. באזור גרים מרצדס, עוזרת הבית, והרופא (Álex Angulo) שדואג למצב הבריאות העדין של כרמן.
לילה אחד מגלה אופליה חורבות מבוך, ושם היא פוגשת פאון, יצור מוזר שעושה לה גילוי מפתיע: היא בעצם נסיכה, אחרונה בשורה, ושלה חיכו לה כבר הרבה זמן. זמן. מזג אוויר. על מנת לחזור לממלכתה הקסומה, על הילדה לעמוד בפני שלושה מבחנים.