3 הספרים הטובים ביותר של גואדלופה נטל

בספרות המקסיקנית תמיד היו, ומתחזקים, שפע של איילים מכות, סופרים בעלי רקע מגוון מאוד שהעשירו ועדיין מגדילים את המורשת הבלתי מוחשית של אותיות.

גוודלופה נטל זה אחד מה מספרי סיפורים מקסיקנים עדכניים גדולים. מן הבלתי נדלה אלנה פוניאטובסקה למעלה חואן וילורו, חניך אלבארו o חורחה וולפי. כל אחד עם ה"שדים" המיוחדים שלו (שדים כי אין דבר יותר מניע לכתוב מנקודה של פיתוי שטני, טעם "מטורף" למוזרות שבה כל סופר טוב פושט את העולם במצוקותיו).

נטל היא דוגמה נוספת במקצוע הכתיבה כיעוד מלא ודטרמיניסטי. כי גם ההכשרה האקדמית וגם ההתמסרות לנרטיב חלפו עם הפיכתו המקבילה של מישהו שנהנה מרצון ברזל, שנוצר מתוך נשימה פנימית עוצמתית.

הכל בנטל מוצא את הדרך האידיאלית הזו לקראת הסוף למה. כדי להתאמן בספרות, התחל בכתיבת סיפורים ובסופו של דבר לפרוץ לרומנים או חיבורים עם כושר עצמי של מישהו שכבר מכיר את עצמו באמנויות החיוניות. אז היום אנחנו יכולים ליהנות רק מהספרים שלו.

3 הרומנים המומלצים המובילים של גואדלופה נטל

האורח

כדי לגלות את התיאוריה שלי שהסופרת הזו הגיעה לרומן כששיעורי הבית שלה כלולים והשליטה הזו שהווירגריה של הגאונות מאפשרת, אין דבר טוב יותר מלהתעמק ביצירת הביכורים הזו. פיצוץ מאוזן, כמו קוקטייל נפיץ, בין אקזיסטנציאליזם, אינטימיות ודמיון.

במקרים מסוימים, מול מצבים בלתי צפויים, אנו עשויים להרגיש שאנו מגיבים כאילו הם לא אנחנו. חשיפה לאנורמליות, לתופעה לא טיפוסית להרכב הזמן והמקום שלנו כדי להראות בנו מארח השוכן במוחנו, המסוגל לכוון אותנו לחלוטין, מקול ועד מחוות...

סיפורה המוזר של ילדה המאוכלסת באופן פנימי על ידי ישות מטרידה, אולי דמיונית, אולי לא. אנה מנהלת מאבק חרישי נגד האחות הסיאמית ההיא, עד שהאורח מתחיל להתבטא בסביבתו המשפחתית בצורה הרסנית.

סביב הנוכחות ההיא נרקמים אירועי חיים, ביניהם טרגדיות משפחתיות, וקיום כבוגרת. אנה יודעת שבמוקדם או במאוחר תתרחש בה הכפלה.

הרומן הזה מתאר פרידה ארוכה מעולם הראייה ומפגש עם היקום של העיוורים, אך גם עם הפנים התת-קרקעיות והמרוחקות ביותר של מקסיקו סיטי. הדמויות, כולל העיר, נפרשות בבלבול של השתקפויות, נעות בין השטחי לעמוק, המודע והלא מודע, האפל והבהיר, מבלי לדעת אי פעם את הטריטוריה שבה אנו נמצאים.

הם אנשים שבגלל פגם פיזי או פסיכולוגי לא מוצאים מקום בעולם ומתארגנים לקבוצות מקבילות הכופים את הערכים שלהם ומבינים את יופיו הנדיר. המחבר חוקר את היקומים הללו המודרכים על ידי אינטואיציה: בהיבטים שאנו מסרבים לראות של העולם - או של עצמנו - חבויות הקווים המנחים שעוזרים לנו להתמודד עם הקיום.

האורח היה הרומן הראשון והמטריד שבו, עם חלוף הספרים והפרסים, הפך לאחד מהקולות עם הכי הרבה נוכחי – ועתיד – של הנרטיב בספרדית.

האורח

הילד היחיד

אין דבר אהוב יותר ממה שאבד, כמו שסראט היה אומר. אבל שום דבר יותר רצוי ממה שעדיין לא ידוע (או שום דבר יפה יותר ממה שמעולם לא היה לי, כמו שסראט סוף סוף מסתיים).

הצפוי שלא הופך לעולם, הגרוע ביותר שיכול לקרות לנו. כי החלומות והרצונות שלנו בנויים על המדומיין; הדרכים שלנו לברוח קצת מעצמנו. על אחת כמה וכמה אם מדובר בהכרת פניו של ילד והתקרבות לגילוי נשימתו בזמן שהוא ישן.

זמן קצר לאחר שהגיעה לשמונה חודשי הריון, נאמר לאלינה שבתה לא תוכל לשרוד את הלידה. היא ובן זוגה עוברים אז תהליך כואב, אך גם מפתיע, של קבלה ואבל. החודש האחרון להריון הופך עבורם להזדמנות מוזרה לפגוש את הבת ההיא שעליה הם כל כך מתקשים לוותר.

לורה, חברתה הגדולה של אלינה, מתייחסת לקונפליקט הזוגי הזה, תוך הרהור על האהבה וההיגיון הבלתי מובן שלה לפעמים, אבל גם על האסטרטגיות שבני אדם ממציאים כדי להתגבר על תסכול. לורה גם מספרת לנו את סיפורה של שכנתה דוריס, אם חד הורית לילד מקסים עם בעיות התנהגות.

נכתב רק בפשטות לכאורה, הילד היחיד זהו רומן עמוק ומלא חוכמה על אמהות, על הכחשתה או הנחתה; על הספקות, אי הוודאות ואפילו רגשות האשמה המקיפים אותה; על השמחות וכאבי הלב הנלווים לכך. זהו גם רומן על שלוש נשים – לורה, אלינה, דוריס – ועל קשרי הידידות, האהבה שהן מקימות ביניהן. רומן על הצורות השונות שהמשפחה יכולה ללבוש בעולם של היום.

הילד היחיד

אחרי החורף

אחד מהרומנים האלה שמפשיטים את כולנו. חשיפה לאור נטל הגדול של גופנו, המגולם כקוראים בדמויות הסיפור הזה.

ההתפשטות לה אנו נתונים מופקת כאלכימיה ספרותית שמשאבה אותנו, שמצליחה לרומם אותנו אל אותה פרספקטיבה שמתבוננת בחייהם של אחרים ובסופו של דבר חיה אותם.

מכיוון שספרות היא אמפתיה, ובשימוש בצורה מופתית כמו ברומן הזה, היא גם מצליחה להציע לנו כוח כמעט אלוהי להתבונן בחייהם של אנשים אחרים ולחיות אותם.

קלאודיו הוא קובני, חי בניו יורק ועובד בהוצאה לאור. ססיליה היא מקסיקנית, גרה בפריז וסטודנטית. בעברו יש זכרונות מהוואנה והכאב על אובדן חברתו הראשונה, ובהווה שלו, מערכת היחסים הסבוכה עם רות.

בעברה יש גיל ההתבגרות הקשה, ובהווה שלה הקשר עם תום, נער בעל בריאות עדינה שעמו היא חולקת את חיבתה לבתי קברות. זה יהיה במהלך הטיול של קלאודיו לפריז כאשר גורלם יצטלב.

בעוד קלאודיו וססיליה מתארים בפירוט את חייהם היומיומיים בפריז ובניו יורק, שניהם חושפים את הנוירוזות שלהם, את תשוקותיהם, את הפוביות שלהם ואת הזיכרונות מהעבר שמכתיבים את הפחדים שלהם, תוך מתן דין וחשבון כיצד הם נפגשו והנסיבות המשפיעות עליהם. הם הובילו לסירוגין לחבב, לאהוב ולשנוא זה את זה.

אחרי החורף הוא מציג בסגנון נוקב, לפעמים הומוריסטי ולפעמים מרגש, את מנגנוני מערכות יחסי האהבה וגם את מרכיביהם השונים.

עם פסקול רקע עם ניק דרייק, Kind of Blue מאת מיילס דייויס, קית' ג'ארט או השעות של פיליפ גלאס, סיפור האהבה בין קלאודיו לססיליה הוא חלק מסיפור גדול יותר שמכסה תקופה חשובה בחייהם.

כל אחד ממשיך במסעו כשהוא משרטט מפה העשויה של מפגשים והיעדרויות, של חיפושים ואי-ודאות, של געגועים וחרטות; כל אחד, שנאלץ מנסיבותיו, יורד לתהום התבוסות הנפשיות שלו בחיפוש אחר המפתחות להתייחס לאחרים וגם לעצמו, ולבנות, אם אפשר, את נווה המדבר של האושר שלו.

גוואדלופה נטל כתבה רומן מהדהד, בעל שאפתנות ועוצמה בלתי רגילה, שמתעמק באדנות ביקום המוכר שלה, זה של היצורים השוכנים בשוליים, הניכור, האנומליה. בעזרתו הוא מבסס את עצמו באופן סופי כאחד הקולות המהותיים של הנרטיב הלטינו-אמריקאי הנוכחי.

אחרי החורף

ספרים מומלצים נוספים מאת Guadalupe Nettel

המשוטטים

בגלל הפיתולים של העולם הזה, לפעמים יש כאלה שמאבדים את הצפון ואת האופק שלהם. כי פיתולים מביאים שינויים. ולמרות שחלקם תמיד משחזרים את אותו מיקום כשהם מגיעים ל-360 מעלות, אחרים לעולם לא חוזרים למה שהיו. דמויות פנו לאנטיפודים של הקיום.

באחד הסיפורים שנאספו בכרך זה, מסבירה הגיבורה את המפגש שלה עם אלבטרוס, אותה ציפור בודדה עם מעוף המלכותי שלה הקדיש בודלר שיר. היא ואביה נתקלים במה שהם מכנים "אלבטרוס אבוד" או "אלבטרוס נודד", ציפורים שבגלל מאמץ יתר בגלל חוסר רוח משתגעות, מתבלבלות ומגיעות בסופו של דבר למקומות רחוקים מסביבת המחיה הטבעית שלהן. .

גיבורי שמונת הסיפורים הללו "נודדים" כל אחד בדרכו. אירוע בלתי צפוי כלשהו שבר את שגרת חייהם, אילץ אותם לעזוב את המרחב הרגיל שלהם ולעבור בשטחים מוזרים. למשל, הבחורה שפוגשת יום אחד בחור בבית חולים שהוצא שנים מחוץ לחוק במשפחתו בגלל משהו שאף אחד לא רוצה להגיד; השחקן המתוסכל שמתחיל בלי משים חיים אחרים בביתו של חבר כיתה ישן שמצבו הלך לו טוב יותר; האישה שחיה עם ילדיה בעולם גוסס שבו עדיף לישון מאשר ער, או המספרת של הסיפור המפואר "הדלת הוורודה", שמגלה את הפתרון לחיי המשפחה הלא מספקים שלו ברחוב בודד.

הסיפורים הללו, הנעים בין ריאליזם לפנטזיה, מעמתים את הדמויות שלהם עם אותה אובססיה שהחברה שלנו סיתתה בקפידה: זו של הצלחה וכישלון, והם מביאים דין וחשבון על השליטה שגוואדלופה נטל השיגה בז'אנר הזה.

המשוטטים
5 / 5 - (17 הצבעות)

השאירו תגובה

אתר זה משתמש Akismet כדי להפחית דואר זבל. למד כיצד מעובדים נתוני ההערה שלך.