שלושת הספרים הטובים ביותר מאת פטריק דה ויט

פרס גדול מפריד פטריק דה וויט של אותה מיתיפיקציה פופולרית של הסופר התורן. לשאר, הקריירה הספרותית של הסופר הקנדי הזה זכתה היטב להכרה של מבקרים ושל כמה קוראים שזכו קשות עם התגיירות בלתי ניתנת לעצירה של האיכות הנרטיבית המוכתת במשקל.

Para mi ser escritor es sobre todo sacar tiempo para serlo después de tener que bregarse a otros menesteres con las exigencias cotidianas. Escritor es alguien como Patrick que se pondría a escribir sus historias a última hora del día, después del trabajo. Y que gracias a una inspiración que no sufre de estrés o de agotamiento, se vencía a la voluntad para escribir porque sí.

El horizonte despejado como escritor puede llegar después, cuando uno ya se ha hecho a sí mismo narrador por derecho propio. Y deWitt se sabe honorífico depositario del título de narrador. De tal autosuficiencia nace una literatura desbordante de imaginación hasta el absurdo en ocasiones; una bibliografía riquísima aunque aún no muy extensa que compendia obras de la negrura de la obsidiana o comedias de sustratos trágicos. Y es que Witt reinventa los géneros y los hace suyos. Un autor siempre a descubrir…

3 הרומנים המומלצים המובילים מאת פטריק דה-וויט

פרידה מהצרפתים

La perdición es una inercia que nos alcanza desde el flanco de la desidia, la desesperanza, el tedio o el nihilismo. Hay algo de enervante comicidad en quien se entrega a esa dolce far niente a los pies del abismo. Pero ante la trágica noción de advenimientos que apuntan a los protagonistas de esta historia a su particular declive, descubrimos curiosa y cómicamente un mismo sentido de lo inesperado que nos sacude a todos, voluntariosos hacedores de nuestro destino o simples y cómodos sobrevivientes sobre su tabla en mitad del océano…

פרנסס פרייס ובנה מלקולם (כיום מבוגר, אבל עדיין חי איתה) מנהלים חיים מתוחכמים ומחוננים במנהטן הזוהרת ביותר, הודות לירושה המופלאה של בעלה המנוח. בעל שעל מותו הם מתכננים חשדות מסוימים המצביעים על פרנסס. השמועות הללו העניקו לה הילה של אלמנה שחורה, אך הן לא מנעו ממנה להמשיך וליהנות מגחמות אינסופיות עם כרטיס אשראי.

עד שכל כך הרבה עודפים יגמרו את חשבון הבנק ופתאום אמא ובנה מוצאים את עצמם שבורים ועם צורך להתחיל מחדש. הם בורחים הלאה לפריז עם פרנק הקטן, חתול המשפחה, שיש להבריח אותו לצרפת. יש סיבה משכנעת לא להשאיר את זה מאחור: פרנסס משוכנעת שרוחו של בעלה המנוח חיה בגופו של החתול הזה...

האחים האחיות

המערב הפרוע מרכיב דמיוני מנוקד בסטריאוטיפים עם המכנה המשותף של המסע, של הכיבוש, של הזהב כהבטחה נגד העליבות של כל אחד. הפרט הזהוב של צ'רלי ואלי הוא יותר משימה, משימה מרושעת לגברים בעלי אמונה עיוורת. רק בשמש של המערב האמריקאי הכל יכול להשתנות, אפילו התוכניות הבטוחות ביותר.

האחיות מתגוררות באורגון סיטי ועובדות עבור הקומודור, טייקון ואולי פוליטיקאי שאפתן שמושך בחוטים רבים בצל ויש לו עסקים מרובים ומגוונים. האחים, יש לומר, הם הבריונים שלו ולפעמים התליינים שלו.

ועכשיו הם הולכים לסקרמנטו, קליפורניה, לעשות עבודה חדשה עבור הבוס שלהם, כדי לסיים את הרמן קרמיט וורם, חופר זהב. כי הרומן מתרחש ב-1851, באמצע הבהלה לזהב. לא מאוד ברור באיזה נהר הזהב וורם נמצא, והקומודור שלח קדימה את מוריס הדנדי, שגם עובד בשבילו וצריך לגלות את מקום הימצאו ולעקוב אחריו, כדי למסור אותו לאחיות.

והרומן הוא לא רק סיפור המפגש עם הרמן קרמיט וורם האקסצנטרי, החכם וההרפתקן, שאותו הם לא יודעים למה עליהם להרוג, אלא הוא גם הדרך, היחסים המשתנה בין שני האחים והמפגשים וה הרפתקאות שבסחף זה במערב הפרוע הם הולכים זה אחר זה: נוודים, משוגעים, בתי בושת, זונות ואפילו רואה חשבון משונה המרתק את אלי, הצעיר מבין האחים, בעל מוסר מוסרי זמני, שלעתים שוקל את עבודתו ואת בדידותו. רומן מאוד מפתה, שחור ומצחיק.

תת-דייל קטין

לוסי מינור, צעיר שעוזב את גיל ההתבגרות מאחור ונכנס לעולם המבוגרים, עוזב את העיירה בהרים שממנה לא עזב מעולם. הוא עושה את זה אחרי שסבל מאכזבה מאהבה והבין שבמקום הזה שבו שופעים ענקים גסים, הוא תמיד יהיה מנודה. יש לו מכתב בכיס עם הצעת עבודה: תפקיד של עוזר משרת בטירת פון או.

לוסי התמימה תתקל בדמויות שונות: משרת נתון להתפלספות ולמלנכוליה; טבח לא כשיר שלא מקבל ביקורת; אריסטוקרט ששולח מכתב אהבה נואש מדי יום מבלי לקבל תשובה; כמה גרילה מוזרים שנלחמים בהרים בלי לדעת באמת למה; שני גנבים מקצועיים העוסקים במקצועם ברכבות, וקלרה, בתו של אחד מהם...

מוקפת בגלריה של תמהונים זו, לוסי תחקור את היעלמותו המסתורית של קודמתה, היא תגלה בן אדם פראי שאוכל מכרסמים בטירה, היא תהיה עדה לאורגיה מוזרה שבה עוגה הופכת לכלי סאדו-מזוכיסטי, היא תקשיב ל כמה סיפורים על פתים בוגדניים ואדוני הונאה, ומעל לכל, הוא יגלה את התשוקות והצער של עולם המבוגרים ואת העליות והמורדות של האהבה, ש"לא מיועדת לבעלי לב חלש".

דהוויט לוקח כנקודת מוצא את הרומן המרכז אירופי, האנטי-גיבורים והיקום של רוברט וולסר קפקאי, ומערבב אותם עם גיבור שנראה כאילו יצא מתוך א קומדיה מטורפת עם כמה טיפות של קולנוע אקספרסיוניסטי. התוצאה היא א Bildungsroman פוסט-מודרני, המשלב הומור שערורייתי עם הסתכלות עמוקה על אי הוודאות והתמיהות של צעיר מול הפרדוקסים של החיים.