Los 3 mejores libros de Ángel Gil Cheza

באותה מידה שהצגת שני שמות משפחה של שופטי כדורגל נותנת סמכות אני לא יודע מה, מגדר שחור ספרדי נראה שהוא משחזר מנהגים ושימושים עתיקים. כי בדיוק כמו קודם הם היו מנואל וזקס מונטלבאן o פרנסיסקו גונזלס לדסמה, אנו נתקלים כעת באזכורים גדולים חדשים עם שמות משפחה כפולים כגון חואן גומז ג'וראדו, סזאר פרז גלידה y אנג'ל גיל צ'זה.

Quizás se trate de un acto de reverencia con aquellos otros que sondean primero el género policíaco más oscuro, con sus incipientes escenarios de lo criminal ibérico; o con sus pujantes e intrincados misterios rescatados desde los abismos del alma. O sin más, puede que lo común del primer apellido requiera de un refuerzo diferenciador en el segundo.

כמובן, הרבה מחברים נוכחיים גדולים אחרים של הכלאיים שהוא כבר מותחן המשטרה כגון Javier Castillo, Dolores Redondo אל תמשוך את המשאב הזה.

הנקודה היא שהיום אנחנו כאן כדי להיכנס ל דמיונית, הסצנוגרפיה והעלילה של אנחל גיל צ'זה שלא מפסיק לגדול ולצבור עוקבים עם הרומנים שלו שמעוררים את המרושע ולא מציבים אותו, באלגנטיות מצמררת, מנווט באוקיינוסים של הרוע עם מראה של אודיסיאה נוכחית.

3 הספרים המומלצים המובילים מאת אנגל גיל צ'זה

הסתיו הרחק מהקן

הייתה נקודה של אפלה גדולה יותר ברומנים הראשונים של ז'אנר הנואר. זה מגיע לשיער שלי לאחר שהזכרתי את ואסקז מונטלבן או גונזלס לדסמה בעבר כדי לשחזר את הארומה של תבוסה גסה של הגיבורים הקלאסיים או של השוטרים הטובים מול עולם שתמיד זרוע בשחיתות ואינטרסים.

En esta ocasión, para esta novela, no se trata de lo mismo sino de una evolución a peor, como ocurre con todo lo malo. Quizás se trate de eso, de que conforme más involucionamos como sociedad, más nos empeñamos en disfrazarnos de filántropos cargados de buenas intenciones y normas ad hoc de las que finalmente solo sacan tajada los de siempre. Bajo el crimen como la peor consecuencia de cualquier deriva egoísta, interesada o psicopática del ser humano, siempre resulta magnético descubrir las causas que nos unen en lo esencialmente humano entregado a miedos, culpas y otras ofrendas a lo macabro.

El destino une a Ivet, policía que se ve enfrascada en varios homicidios conectados desde lo casual-temporal hasta quizás lo esencial, con Edgar, un periodista empeñado en la dignidad de su oficio cuando la inercia y el vértigo empujan hacia todo lo contrario. Al otro lado de ambos un tosco criminal empeñado en aparentar la delicadeza de un gran asesino. Todo puede ser en este caso, desde las deudas de sangre hasta la adversidad tornada locura. La contingencia ubica a Ivet y a Edgar en medio del ojo del huracán, allí donde todo se observa con la tranquilidad y el silencio previo a la fatalidad más completa.

האיש שתיקן את האופניים

כותרת שמזכירה סיפור. הצלחה גדולה לשילוב הטעים שמוצג לנו בעלילה זו. כי גיל צ'זה הצליח לעשות מיקס מושלם לכיוון המר-מתוק, עם הטרגיקומי בתחושת האמביוולנטיות המדויקת ביותר שלו.

Está claro que el protagonista de esta trama es el ausente, el finado. Y en su composición póstuma, en su legado, el autor ha sabido sintonizar con un extraño anhelo de inmortalidad de cada uno de nosotros. Lo que amamos en cada momento de nuestra vida, los escenarios de plazo vencido que alguna vez visitamos entre sueños o desvaríos. Las personas que alguna vez quizás se acuerden de nosotros todavía…

זה היה יפה כל עוד זה נמשך, כפי שניתן לנחש ברגעים שונים ברומן, אבל זה לא עניין של לקחת בחשבון שמה שיפה חייב להיות תמיד יפה כי הדבר החשוב הוא שזה היה כך בארעיותו כך שלעולם לא מפסיק להיות כזה. העניין הוא שיש את שלוש הנשים בחייו של הגיבור. הן שלוש האהבות הגדולות. עם אחת הוא הפך לנצח בשנייה, בתו. ועם השני הוא פשוט נהנה מהיופי הזה של החולף. אולי זה שחשב שהוא יכול לראות את זירת המפגש המחודש.

העניין הוא שללא מורשת אטרקטיבית מספיק עבור כולם, צירוף המקרים לעולם לא היה קורה. אז התוכנית מסודרת היטב כדי שלא יהיה כישלון. מאותו רגע כל אהבתו של גבר שכבר לא גר ביחד באותו בית המשקיף לים, שם האיש עם הכי הרבה סבלנות בעולם תיקן את האופניים כך שלעולם לא יעצרו את הקדנס של הדיווש שלהם.

דגים בדשא

התעמק בז'אנר השחור והעז להרכיב מחדש או לבנות מחדש כפי שהוא עשה יואל דיקר בהמראה העולמי שלה כרב מכר.

זה קצת ממה שמתגלה ברומן הזה המשלב מוקדים שונים כלפי הפסיכדליה של קורא שנלכד בין הבזקים. כי גם העבר הוא קרס בעלילה הזו, ללא ספק. אבל הדבר החשוב הוא איך אותו רוע בלתי פתור מתקופה נידחת מוביל אותנו דרך וילה-ריאל מרתקת של ימינו, שהוקמה בצורה מסתורית מעל המערות העמוקות שבהן נדמה שחונות נשמות, אשמה וצער על פשעים ישנים, מהדהוד בגלריות. בין מיתוסים ואגדות אחרים של אותו עולם תחתון שחור המנוגד לאור החם של הים התיכון.

מיקאל אורטלס ואיינרה ארזה, מאוחדים על ידי אותם צירופי מקרים שבסופו של דבר הם חוטי גורל בלתי נמנעים. מחקירת מות נשים צעירות שכמעט אף אחד לא רוצה לזכור, ועד לכתיבת רומן תלוי ועומד דרך התהפוכות של כדורגל נשים. כל אותם מוקדים שונים שהמחבר מטפל בהם ומניע אותם להונות את הקורא, ומציג להם השלכות שונות, שעם זאת נטועות באותם רעיונות, במושגים יסודיים על חיים, מוות ואהבה.