נכתב במים, מאת פאולה הוקינס

ספר כתוב במים

כשהתגברה על ההשפעה הגדולה של "הילדה על הרכבת", פולה הוקינס חוזרת בכוחות מחודשים לספר לנו סיפור מטריד נוסף. לכל מותחן פסיכולוגי טוב חייבת להיות נקודת מוצא באמצע הדרך בין רומן הפשע לייסורי הדרמה. כאשר אחותו של ז'ול נל אבוט נפטרת ...

המשך הקריאה

קונבבולציה, מאת קרלוס דל אמור

ספר-קונספירציה

כשהתחלתי לקרוא את הרומן הזה חשבתי שאני עומד למצוא את עצמי באמצע הדרך בין מועדון הקרב של צ'אק פלהניוק לבין הסרט ממנטו. במובן מסוים זה המקום בו יוצאים היריות. מציאות, פנטזיה, שחזור המציאות, שבריריות הזיכרון ... אבל בזה ...

המשך הקריאה

תמונתו של דוריאן גריי, מאת אוסקר ווילד

ספר-הדיוקן-של-דוריאן-אפור

האם ציור יכול לשקף את נשמתו של האדם המתואר? האם אדם יכול להסתכל על דיוקנו כאילו היה מראה? האם מראות יכולות להיות מתיחה שהם לא מראים מה בצד השני שלך, בצד שלך? דוריאן גריי הוא ידע את התשובות, חיוביות ושליליות.

כעת תוכלו לרכוש את תמונתו של דוריאן גריי, יצירת המופת של אוסקר ויילד, במהדורה אחרונה מאוירת להפליא, כאן:

התמונה של דוריאן גריי

בושם, מאת פטריק סוסקינד

ספר בושם

גלה מחדש את העולם מתחת לאף של ז'אן-בפטיסט גרנוי נראה חיוני להבין את האיזון בין טוב ורע של האינסטינקטים שלנו. בחיפוש אחר מהויות באפו המיוחס, גרנו האומלל והמסולק מרגיש שהוא מסוגל לסנתז עם האלכימיה שלו את הארומה המרתקת של אלוהים עצמו.

הוא חולם שיום אחד, מי שיתעלם ממנו היום יסתיים לפניו. המחיר שיש לשלם על מציאת המהות הבלתי ניתנת לעמוד בפני הבורא, השוכן בכל אישה יפה, ברחם שבו נובטים החיים, יכול להיות יקר פחות או יותר, בהתאם להשפעה הסופית של הארומה המושגת ...

עכשיו אתה יכול לקנות בושם, הרומן הגדול של פטריק סוסקינד, כאן:

נִיחוֹחַ

אני לא מפלצת, של Carmen Chaparro

ספר-אני-לא-מפלצת
אני לא מפלצת
לחץ על ספר

נקודת המוצא של ספר זה היא מצב שנראה מטריד ביותר עבור כולנו הורים ושנפגשים מרכזי קניות איפה לשחרר את הקטנים שלנו בזמן שאנחנו מעיינים בחלון ראווה.

באותו מצמוץ בו אתה מאבד את ראייתך בחליפה, בכמה אביזרי אופנה, בטלוויזיה החדשה המיוחלת שלך, אתה מגלה לפתע שבנך כבר אינו המקום בו ראית אותו בשנייה הקודמת. האזעקה מופעלת מיד במוחך, הפסיכוזה מכריזה על הפרעה עזה שלה. ילדים מופיעים, תמיד מופיעים.

אבל לפעמים הם לא. השניות והדקות חולפות, אתה צועד במסדרונות הבהירים עטופים בתחושת חוסר מציאות. אתה מבחין כיצד אנשים צופים בך נעים בחוסר שקט. אתה מבקש עזרה אבל אף אחד לא ראה את הקטן שלך.

אני לא מפלצת מגיעה לרגע הגורלי שבו אתה יודע שמשהו קרה וזה לא נראה כמו משהו טוב. העלילה מתקדמת בטירוף בחיפוש אחר הילד האבוד. ה המפקחת אנה ארן, בסיוע עיתונאי, מקשר מיד את ההיעלמות עם מקרה אחר, של סלנדרמן, החוטף החמקמק של ילד אחר.

חרדה היא התחושה השולטת של רומן בלשי בעל גוון דרמטי לחלוטין המונח באובדן ילד. טיפול כמעט עיתונאי בעלילה מסייע בתחושה זו, כאילו הקורא יכול לחלוק את הבלעדיות של דפי האירועים בהם הסיפור עומד להתפתח.

עכשיו אתה יכול לקנות אני לא מפלצת, הרומן האחרון מאת Carme Chaparro, פה:

אני לא מפלצת

שם הוורד, מאת אומברטו אקו

ספר-שם-הוורד

רומן של רומנים. כנראה מקורם של כל הרומנים הגדולים (מבחינת מספר העמודים). עלילה הנעת בין צללים של חיים ממזרים. במקום בו האדם נשלל מהיבט היצירתי שלו, שבו הרוח מצטמצמת למעין סיסמה כמו "ora et labora", רק הרוע והחלק ההרסני של ההוויה יכולים לצוץ כדי להשתלט על מושכות הנפש.

עכשיו אתה יכול לקנות את שם הוורד, הרומן הנפלא של אומברטו אקו, כאן:

שם הוורד

ספר בולטימור, מאת ג'ואל דיקר

רומן בתקופות שונות להכיר לנו את האבולוציה של חלום אמריקאי מוזר, בסגנון סרט הביוטי האמריקאי אך עם עלילה עמוקה יותר, שחורה ומורחבת יותר בזמן. התחלנו להכיר את גולדמן מבולטימור ואת גולדמן ממשפחות מונטקלייר. בולטימור שגשגה יותר ...

המשך הקריאה

22/11/63, של Stephen King

ספר-22-11-63

Stephen King הוא מנהל כרצונו את הסגולה להפוך כל סיפור, לא סביר ככל שיהיה, לעלילה קרובה ומפתיעה. הטריק העיקרי שלו טמון בפרופילים של דמויות שהיא יודעת לעשות את המחשבות וההתנהגויות שלהן, לא משנה כמה מוזרות ו/או מקאבריות הן יהיו. בזה …

המשך הקריאה