עם הרומן הקודם שלו «זה נראה כמו שקר»עם סממנים אוטוביוגרפיים (אך קשורים לחלוטין לחייו), חואן דל ואל זה עורר סערה וגם שלפוחיות במגזרים שונים מאוד הרבה מעבר לספרות למהדרין. אבל זה כבר עניין אחר לגמרי, שקצוותיו כבר נחשפו מספיק בכל סוגי התקשורת.
אך בסופו של דבר, מה שהמחבר הפגין ברומן הקודם הוא יכולתו לעבור, לזוז, להפריע או לרתק. במילים אחרות, שילוב של מרכיבים בסיסיים להפיכת כל יצירה של כל נושא למשהו רלוונטי, מכל סיבה שהיא.
ועכשיו זה מגיע רומן חדש עם שם אישה: «קנדלה». וברגע שאתה רואה אותה, אתה יכול לחוש שגיבורה נשית שעולה אפילו מהשם שנבחר לגיבורה עשתה את הכותרת, וחיזקה את אישיותה של אישה זו שהייתה יקום סיפורי מלכתחילה.
שוויון הוא נושא שאליו נועדו להגיע מלמעלה אך גם מעניין להתמודד איתו בהמשך. ויש שם לספרות ולסיפורים כאלה מרחב עצום לכבוש.
אני מתכוון לדמותו של הגיבור עם גוונים של מפסיד, כמעט אנטגוניסט של עצמו. סטריאוטיפ גברי כמעט תמיד שבו מוות רדוף כתערובת של נסיבות מצערות, חוסר מזל או החלטה הרסנית של הדמות התורנית. הופעתה של קנדלה כסמלה של המפסידה מקבלת תחושה כי כישלון שייך גם לכולם, גברים ונשים.
ומאותו כישלון, מתוך תחושה של חיים כהימור אבוד, סיפורים אפיים, טרנסגרסיביים, אמפתיים תמיד יכולים להופיע עבור כל אחד ואחת מאיתנו, ללא קשר למין, עם הקרבות האבודים שלנו שאין לנו ברירה עליהם להתגבר..
כך שפוגשת את קנדלה בעיצומה של המציאות העכורה שלה, של עבודה שהיא מתעבת כמלצרית ובו היא משרתת את ההומור הדוגי הנפלא שלה משולחן לשולחן, מסתיימת באופן חלקי. קנדלה חזרה מכל דבר בשנות הארבעים לחייה. עם אותה תבוסתנות שממנה יצאה לעתים קרובות כל כך היצירתיות של המלנכוליה; קסם הלילות בעולם התחתון; והתקווה המרוחקת לגרסה נקבה טובה יותר של שחר.
כעת תוכלו לרכוש את הרומן קנדלה, הספר החדש מאת חואן דל ואל ופרס פרימוורה דה נובלה 2019, כאן:
הערה אחת על «קנדלה, מאת חואן דל ואל»