אחרי הרומן הקודם שלו אדמות חקלאיות, דיוויד טרובה עושה הפסקה מהבדיה כדי להציג בפנינו ספר עם שאיפות והשראות סוציולוגיות.
מדובר במחשבה קטנה על הטרנסצנדנטי, על ניואנסים ההתאמה בין האנתרופולוגי לחברתי. וזה גם על חידוד וביקורת והתנגדות מהורהרת בנוגע להיסחפותנו כציוויליזציה.
קריאת ספר זה מדגישה את הצורך הסותר של אינדיבידואליזם. כי זה טבעי להצדיק את עצמו כאדם בנסיבותיו של כל אחד. אך אינדיבידואליזם הוא חרב פיפיות לשירותם של אינטרסים שונים המובילים אותנו בסופו של דבר לניכור ...
אם נדבק ברעיון, אפשר לומר שאנחנו כבר שקועים בחברת החלומות. זכויות מכל הסוגים לכל אזרח, תוחלת חיים, מרחבים להכיר בכל הייחודיות, דמוקרטיה ...
כך, בסירה בקרוב, הרעיון כבד על ידי אותו עולם אחר שאין בו טוב קודם. ולצערנו אנו מבינים כי זהו משקל נגד הכרחי. עד כדי להניח סיפורים קטסטרופאליים על אותו עולם אחר שנשפך על ידי החדשות באופן טבעי ..., כל עוד הם לא מתיזים את המערב, שבו חיים בינינו בעלי זכויות וחירויות.
אבל מעבר לאיזון הזה, הציוד הזה בין אלה מכאן לאלה משם, הסתירה ממשיכה להתפשט בין שורותינו, תושבי העולם המיוחס. כי המוחות החושבים הגדולים ידעו כיצד לתת את הטיפול הטוב ביותר לזה שהרוויחו באופן אינדיבידואליזם כחופש וזכויות. מופרדים אנחנו פחות חזקים, אנחנו באמת פגיעים, בסופו של דבר אנחנו הופכים לשעבדים משלנו.
אלה שמניעים אינטרסים פוליטיים, כוחניים וכלכליים גדולים יודעים בסופו של דבר איך להפיק מאיתנו את המקסימום.
התוצאה היא שבסופו של דבר אנו מאמינים כי אנו ייחודיים, חופשיים, המסוגלים להתמודד עם גורלנו. אך לאחר שהחברה לכאורה ניצחה לטובת שוויון, בסופו של דבר אנו מעובדים ומוקרנים אלמנטים. המידע הופך אותנו לחלק מהסטטיסטיקה לקראת הצריכה. צורות עסקיות חדשות שבהן כל אחד מאיתנו מצטבר ליצירת עקומה, מגמה בגרף מרושע.
כן. נכון שהחברות המתקדמות שלנו יכולות להציע תנאי חיים טובים יותר, בריאותיים ורגשיים. ובכל זאת תבחין שבסופו של דבר כל ההתקדמות בסופו של דבר מכוונת למקום שבו נמצא הכסף. אושר צרכני, בריאות צרכנים, אהבת צרכנים?
לנוכח ההיסחפות שלנו, נראה כאילו נותר רק מעוז אחרון, מקום לכיבוש נשמתנו שהרובוטים של הרשת לא יכולים לסיים להגיע אליהם. וכדי להמשיך להגן על המרחב הזה ולצאת לכיבוש מחדש לקראת שוויון יעיל יותר, לא תהיה ברירה אלא להתאחד שוב, כל אחד עם המרחב המיוחד שלו, אלא להרכיב רשת שאיתה אפשר להתמודד עם אותה רשת סבוכה אחרת של הרוע ביותר אינטרסים.
דיוויד טרובה בא להרחיב על רבים מהיבטים אלה עם נקודת מבט מציאותית, לפעמים פטליסטית, אך תמיד בטוחה בשינוי מהותי.
עכשיו אתה יכול לקנות La tiranía sin tiranos, ספרו החדש של דייויד טרובה, כאן:
הערה אחת על "עריצות ללא עריצים, מאת דוד טרובה"