לדעת בעל פה את הדרך למקור ההשראה, Isabel Allende בעבודה זו הוא הופך לג'יבריש הקיומי של בגרות שבו כולנו חוזרים למה שזייף את זהותנו. משהו שנראה לי מאוד טבעי ובזמן, בהתאמה לראיון שנערך לאחרונה שקראתי על איזבל ובו הייתה תחושה של נקודה זו של מלנכוליה יפה, של געגוע שרק ב כותבי פרוזה בעלי המתנה הלירית של אלנדה יכולים להיות סובלימציה ברומנים, אוטוביוגרפיות או כלאיים מסוג זה שכל אחד משיג כאשר הוא מספר את חייו..
לצורך משימה זו, המחברת משנה את אחד הכותרות שלה כיום באופנה הודות לסדרה ההומונימית "Inés del alma mía" ומובילה אותנו לחזון המתאים לזה של אינז עצמה שמגלה מחדש את העולם, את העולם החדש. מכיוון שחזונו של סופר חייב תמיד להסתכל לאופקים חדשים, אלה שמציע כל גיל.
Isabel Allende צוללת לתוך זיכרונה ומציעה לנו ספר מרגש על מערכת היחסים שלה עם הפמיניזם ועובדת היותה אישה, תוך שהיא טוענת שיש לחיות, להרגיש וליהנות מהחיים הבוגרים במלוא העוצמה.
En נשים של הנשמה שלי הסופרת הצ'יליאנית הגדולה מזמינה אותנו ללוות אותה במסע האישי והרגשי הזה שבו היא סוקרת את הקשר שלה עם הפמיניזם מילדות ועד היום. הוא זוכר כמה נשים מהותיות בחייו, כמו פנצ'יטה המיוחלת שלו, פאולה או הסוכנת כרמן בלסלס; לסופרים רלוונטיים כמו וירג'יניה וולף או מרגרט אטווד; לאמנים צעירים שמצברים את המרד בדורם או בין רבים אחרים לאותן אנונימיות שסבלו מאלימות ושמלאות כבוד ואומץ קמות ומתקדמות ...
הם אלה שעוררו אותו כל כך הרבה וליוו אותו כל כך לאורך חייו: נשות הנפש שלו. לבסוף, הוא גם מהרהר בתנועת MeToo # -שהיא תומכת וחוגגת -, על התהפוכות החברתיות האחרונות בארץ מוצאו וכמובן על המצב החדש שאנו חווים ברחבי העולם עם המגיפה. כל זאת מבלי לאבד את התשוקה הבלתי מעורערת לחיים ולהתעקש כי ללא קשר לגיל, תמיד יש זמן לאהבה.
כעת אתה יכול לקנות את הספר «Mujeres del alma mía», מאת Isabel Allende, פה: